אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף קטז.

דף קטו:

גמרא ואמר מר תמות וזכרות כו' כתב רש"י ולא גרסינן תמות וזכרות בבהמות ולא ידעתי למה מחקו רש"י מן הספרים לפי גירסא דילן ואמר מר תמות וזכרות כו' ואיתקש בהמה לעוף משום דבעי לאתויי ראיה שזכרים ונקיבות הקריבו ב"נ לעולה ומייתי מדאמר מר דאין תמות וזכרות בעופות ואיתקש בהמה לעוף וכי היכי דבעוף אין תמות וזכרות אף בהמה כן קודם מתן תורה שהיה כשר להקריב לעולה אף נקיבה ואיידי דזכרות נקט תמות אף שאינו מן הצורך דהא מדאיצטרך למעט מחוסר אבר ש"מ דבעלי מומין כשרין לבני נח ואחר כך קאמר תמימין ובעלי מומין לאפוקי מחוסר אבר דלא וכעין פיסקא וק"ל ובזה ניחא גירסת הספרים ישנים:

תוס' ד"ה ודילמא למעוטי טריפה תימא כו' דרשינן מיניה תרתי כצ"ל וקושיא זו לפי מאי דס"ד דמקשה דטריפה אינה חיה אבל לבתר דמסיק דאף למ"ד טריפה חיה פריך וע"כ דמכל חי מיותר לגמרי א"כ אין כאן קושיא דהתם ממשמעות דחיות שפיר ממעטינן תרתי שחיין ראשי אברים אבל הכא מסתברא טפי לאוקמי למעוטי טריפה ממחוסר אבר דמ"מ אין טריפה בריאה נשארת ולא חזי לקיום העולם כולי האי כדכתבו התוספות בד"ה אבל למ"ד טריפה חיה אלא דהתוספות הקשו לפי מאי דס"ד דטריפה אינה חיה וממעט ממשמעות דכל חי וע"ז תירצו דשאני צפורי מצורע כו' אבל גבי בני נח דשאר מומין כשרין הוי לן לאוקמי למעוטי טריפה דוקא וע"כ נמי מטעמא דלענין קיום עולם לא חיישינן למחוסר אבר דומיא מה שתירצו בד"ה אתך ע"ש וק"ל:

ד"ה אבל למ"ד כו' וא"ת כיון דטריפה חיה ויולדת כתב מ"ו הב"ז והא דס"ל לפשיטות דהסוגיא היא כמ"ד טריפה חיה הוא ממש"כ לקמן מחיי נח ועוד דאי טריפה אינה חיה למה לי מכל חי למעוטי טריפה תיפוק ליה כיון דאינו חי י"ב חודש מה הוצרד ליקח אותם אל התיבה שהמבול היה י"ב חודש יעוין שם ונפלאתי על גברא רבא כמותו שנכנס לדחוקים לאין צורך דהא התוס' כתבו מפורש בע"ז בסוגיא זו ובחולין דף ק"מ דלמ"ד טריפה יולדת ק"ו דחיה ולכך כתבו התוספות הכא בפשיטות דחיה ויולדת וק"ל:

ד"ה ודילמא נח כו' עיין בב"ז שהאריך כאן לישב קושית הכ"מ שכתב בפי"ג מהל' גרושין אמ"ש הרמב"ם והעלו ממנו אבר שא"א שינטל וחי כו' וז"ל וצ"ע דבר"פ אלו טריפות ממ"ש התוספות משמע שאדם טריפה חי יותר מי"ב חדש עכ"ל ואני אומר נשתקע הדבר ולא יאמר דבר זה אינו עולה על דעת שום פוסק ק"ו על דעת ר"ת שאדם טריפה גמור יחיה יותר מיב"ח למ"ד טריפה אינה חיה ונ"ל שאיזה תלמיד טועה כתבו כן כו' עכ"ל הב"ז ואני אומר שבחינם טרח ויגע ולא עלה בידו כלום דהרי מבואר בתוספות בהדיא שר"ת רצה לחלק דבהמה מוטרפת בנקיבת הקרום לחודיה אבל אדם דאית ליה מזלא בעי חסרון גלגולת עם נקיבת הקרום והקשו התוס' על דבריו מכמה סוגית הש"ס חדא מדפריך מנקיבת המרה מאיוב אלמא מאי דחיי אדם חיי נמי בבהמה ובסוף העלו דאפילו למ"ד קרמא עילאה אף ע"ג דלא אינקב תתאי טריפה יש לחלק בין אדם לבהמה ולא מטעם ר"ת אלא משום דבאדם הקרום התחתון קשה וחזק יותר מבהמה ומשום הכי בעי חסרון עצם עם נקיבת עליון ובבהמה התחתון רך ואין צריך חסרון עצם עם העליון אבל בדבר ששוה בזה ובזה אין לחלק ביניהם עכ"ל הרי לר"ת דמחלק משום דבאדם אית ליה מזלא א"כ אין ראיה אף שמצינו טריפה בבהמה אינה ראיה לאדם כגון נחתכו רגליו מן ארכובה ולמעלה דאף דתנן בפ' בהמה המקשה דטריפה מ"מ לגבי אדם יש לומר דחי יותר מי"ב חודש והרב הכ"מ נתכוון להקשות מדעת ר"ת והא דלא הזכירו הרב בב"י ובש"ע משום דאידחו דברי ר"ת מכמה מימרות בש"ס גם מה שרצה לומר שהמקשה פריך דילמא נח גופיה טריפה דבהמה הוי כגון ניקב קרום לחוד דיכול להחיות כמה שנים באדם לא דק כלל בזה דהא על טריפות שבסתר לא הזהירה התורה אלא על הטריפות הגלוי כן כתבו התוספות להדיא בע"ז יעוין שם ובר מכל דין לא זכיתי להבין דבריו על בורין בכאן מי דחקו לזה:

גמרא ודילמא למעוטי טריפה נ"ל דיש לומר דפריך למעוטי טריפה דאזהריה רחמנא שלא יקח טריפה שלא חזי לקיום עולם כ"כ ולעולם אף טריפה מותרת לב"נ להקרבה בשלמא אי קאי אמחוסר אבר שפיר מוכח דאסור לבנ"ח להקריב דלמה ליה לאזהורי הא חזי לקיום העולם אלא ע"כ משום הקרבה דפסולים וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה