פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף קט.
גמרא עולה ואימורין אין כו' תנינא להא דתנו רבנן כו' בשלמא העלאה עולה אין כו' אלא פיגול ונותר מ"ט והא תנן כו' יש להקשות דהאי קושיא היה יכול להקשות על ברייתא גופיה בלא האי דיוקא דדייק על מתניתון וקאמר תחילה תנינא להא דתנו רבנן ונראה ליישב דעל ברייתא גופיה לא היה רוצה לדייק ולהקשות עולה אין שלמים לא בשלמא אהעלאת עולה דכליל אין שלמים לא אלא פיגול מ"ט לא והא תנן כל הפיגולים הייתי אומר דתנא דברייתא נקט עולה בשביל העלאת חוץ דדוקא עולה מצטרפין ואיידי דנקט הא נקט נמי אינך להתחייב עליהן משום פיגול ונותר אף דלא איצטרך לאשמועינן דהא כבר תנא במתניתין דכל הפיגולים מצטרפים אפילו דשלמים נקט הני איידי דהעלאת חוץ ולעולם לענין פיגול אפילו שלמים מצטרפים ולכך דייק תחילה ממתני' דנקט עולה ואימורין מצטרפין להעלאת חוץ עולה אין שלמים לא אם כן תנינא להא דתנו רבנן בברייתא ואם כן קשה מאי קא משמע לן רבנן בברייתא אי דיוקא דהעלאה הא כבר נשמע ממתני' אלא על כרחך דאשמועינן בברייתא דאף לענין פגול ונותר וטמא דוקא עולה ואימורין מצטרפין ונקט העלאה איידי דפיגול ונותר דאשמועינן דאף שם דוקא עולה ואימורין מצטרפין ולא שלמים ולכך פריך שפיר הא תנן כל הפגולין מצטרפין וקשיא פגול אפגול ונותר אנותר עד דמתרץ דמיירי במחשבת פגול ונותר מיירי בשנתותרו לענין לזרוק עליהם הדם ואיידי דנקט הני אשמועינן נמי העלאת חוץ וק"ל:
תוס' ד"ה עולה ואימורין כו' ובמנחה אפילו כולה קיימת לא יזרוק והיינו במנחה הבאה עם הזבח וק"ל ואי לענין מחשבת פיגול ור"ל דאף לענין העלאת חוץ לא מצטרף חלב ויין דאין שיעורין שוה מ"מ לענין מחשבת פגול דבעינן אכילת אדם או אכילת מזבח דהוי בכזית מצטרפים כמו שכתבו התוספות בסוף דבריהם וכן לענין לזרוק ג"כ הוי מצטרפים אי היה מנחה כמו גופיה דזבח וק"ל: