אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף קז.

דף קו:

גמרא אלא לכדתניא דבי ר' ישמעאל ואליהם תאמר לערב פרשיות פי' רש"י וי"ו מוסיף על ענין ראשון ולכאורה הוי ליה למימר וי"ו מוסיף על ענין ראשון כדאמרינן בכל הש"ס ומדנקט עירוב פ' נראה לי דהכי פירושו כמו עירוב פרשיות גבי כי הוא זה ה"נ דהאי פרשה כאלו נאמרה קודם למען אשר יביאו סמיך לשחוטי חוץ וילפינן כאלו הזהיר הכתוב על שחוטי חוץ אם העלה עולה או זבח שחייב כרת וקרא דאל פתח אהל מועד איכא דרשא טובא ובזה נתישב לי כמה קושיות ראשון לפי מה דיליף ר' ישמעאל בשמעתין מלא יביאנו לעשות אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר וחד למוקטרי פנים שחסרו וחד למוקטרי חוץ שחסרו א"כ מדאיצטרך למעט מוקטרי חוץ שחסרו שפטור ש"מ שאם לא חסרו שחייב במוקטרי חוץ ולמה ליה למילף מואליהם תאמר אלא ברור הדבר דהאי קרא למען אשר יביאו בני ישראל מיירי בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור וס"ד דהאי פרשתא דהעלאה קאי נמי על פרשה הסמוכה לה דהיינו בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות וס"ד דכרת נמי מחייב אם העלה אותן בחוץ קמ"ל ואליהם דעירוב פרשיות יש כאן כאלו אין כאן מקומה אלא גבי שחוטי חוץ שהקדישן בשעת איסור הבמות ומזה ילפינן נמי דאם העלה מוקטרי חוץ שחייב ולכך אמר אלא כדתנא דבי ר' ישמעאל משמע שתנא דבי ר"י אמר למילתיה במקום אחר ונילף מיניה נמי מוקטרי חוץ שהעלה בחוץ ואיצטריך להאי ילפותא דאי לא נכתב עירוב פרשיות הוי מוקמינן הני תרי מיעוטי חד למוקטרי חוץ שהקדישן בשעת איסור הבמות שחסרו וחד למוקטרי חוץ שהקדישן בשעת היתר הבמות שחסרו ולכך איצטרך לערב פרשיות כאלו אין כאן מקומה אלא קודם למען אשר יביאו בני ישראל למעט מוקטרי חוץ שהקדישן בשעת היתר הבמות: ובזה מיושב מה דתמהו התוספות בפ' בתרא דף קי"ט דרצה רב כהנא לומר דאם העלה קדשים שהקדישן בשעת היתר שכרת נמי מחייב מ"ט דכתיב ואליהם תאמר על הסמוכין ונשאר שם בתיובתא משום דתנא בהדיא ר"ש אומר קדשים שהקדישן בשעת התיר הבמות ושחט והעלה בשעת איסור הרי הן בעשה ולא תעשה אין בהם כרת וכתבו התוס' והא דאמרן לעיל ואליהם לערב פרשיות היינו שחיטה והעלאה אבל כולי האי לא אמרן לערב היתר הבמות על איסור הבמות עכ"ל והוא דוחק גדול דלהיתר הבמות פרשה זו סמוכה יותר אבל לפי מה שפירשנו ניחא דעירוב פרשיות פירוש כאלו נכתב מקודם למען אשר יביאו ולא קאי כלל אדסמיך ליה: ובזה ניחא נמי הא דקאמר לעיל עד כאן הוא מדבר בקדשים כו' שהרי עונשן אמור ואל פתח אהל מועד אזהרה דכתיב השמר לך פן תעלה וכתבו התוספות הא דמייתי אזביחה אזהרה דהעלאה אמסקנא סמיך דילפינן הבאה הבאה וזה דוחק דאם כן ידע המקשה מתירוץ אבל למה שכתבנו ניחא דמכח עירוב פרשיות דרשינן כאלו נכתב האי קרא דהעלאה גבי שחוטי חוץ שהקדישן בשעת איסור קודם האי קרא למען אשר יביאו ולכך מהדרינן שפיר גבי שחוטי חוץ עונש שמענו אזהרה מנין עד דמסיק דילפינן בג"ש או בהקישא וק"ל:

שם ר' יוחנן אמר אתיא הבאה הבאה וכתב מ"ו הב"ז וז"ל יש לפרש בדוחק דכשם שבהעלאה חייב אמוקטרי פנים כך חייב בהעלאה אמוקטרי חוץ ולכאורה היה נראה למוחקו כו' נפלאתי מי דחקו לפי' זה עד שנראה לו למחקו מן הספרים ולי נראה כפשטו דילפינן בג"ש מה להלן בשחוטי חוץ אף כאן בהעלאה מדבר בשחוטי חוץ שהעלן בחוץ ובזה ניחא הא דכתבו התוס' וקשה הא דלא משני ההיא דכריתות כר"י הגלילי דפוטר מוקטרי חוץ עכ"ל ולפי מה שכתבתי ניחא דע"כ הא דקתני התם השוחט והמעלה בתרתי לא ידעינן תרתי לאוי אלא בג"ש כדכתבו התוספות ד"ה הני תלתין וכיון דע"כ ילפינן בג"ש אם כן אין ג"ש למחצה וילפינן נמי דאיירי בשחוטי חוץ שהקטירו בחוץ ולכך לא מוקי למתני' כר"י הגלילי דע"כ מתני' לא אתי כוותיה ולכך לא פריך האי קושיא אלא לר' יוחנן ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה