פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף קו.
פרק שלשה עשר
תוס' אזהרה מנ"ל כו' ומיהו לקמן בשמעתין משמע דלאפוקי לאו קאתי כו' פי' הא דקתני בכריתות הפסח והמילה מצות עשה לדיוקא דלית ביה לאו ולכן אינו מביא קרבן על שגגתן וק"ל ובסוף דבריהם מישבים דאינו מקשה דלחייב עליהם קרבן דיש לומר דעיקר טעמא דאיתקש כל התורה לע"ז דשב ואל תעשה לאפוקי הני דקום עשה נינהו אלא על לישנא דמתני' דייק דמשמע דלית ביה לאו ע"ז פריך תיתי בק"ו ממותיר וק"ל:
ד"ה מנין לזובח בהמה כו' ואפילו שלא כדרכה כלל כו' כגון פעור ומרקוליס והוא עובד אותם דרך כבוד וק"ל וא"ת מנ"ל הכא זובח בהמה למרקוליס ר"ל כיון דמאיכה יעבדו לא נפקא מכובדים דלאו אורחייהו בזביחה א"כ דילמא אתי קרא למכובדים שאין דרכן בזביחה וק"ל ויש לומר דגלי לן בהשתחואה כו' וה"ה בזביחה והא דנקט ר"א זובח למרקוליס לרבותא נקט וק"ל:
בא"ד ועוד תרווייהו למכובדין צריכי חד לעונש וחד לאזהרה וליכא למימר דלא צריך אזהרה לזובח שלא כדרכה למכובדים דהוי בכלל מגפף ומנשק דילפינן אזהרה מלא תעבדם ויש לומר דע"כ דאי לאו אזהרה לזובח לא הוה מוקמינן לא תעבדם אזהרה למגפף ולמנשק אלא לזובח לחוד דהא ע"כ איצטרך אזהרה להשתחואה ולא ילפינן מלא תעבדם אלא ע"כ כדכתיבנא וכן כתבו התוס' בסנהדרין דף ס' ע"ב ד"ה אזהרה מנין בהדיא כן ה"נ דכוותיה וק"ל:
בא"ד אלא כמו שפירשנו דר"א אכל שלא כדרכה ומהשתחואה נפקא לן דאין חילוק כצ"ל נ"ל דוקא זה ילפינן מהשתחואה דהוי כמו גילוי מילתא בעלמא אבל אי לאו אזהרה במכובדים שלא כדרכה לא הייתי יליף מהשתחואה כיון דהשתחואה יצא לידון לעצמה ואי לאו קרא הייתי מוקי לא תעבדם לאזהרה לזביחה ולא הייתי יודע מגפף ומנשק כדכתיבנא לעיל וק"ל:
בא"ד מאי קושיא דילמא איצטרך לאזהרה במחשב מעבודה לעבודה ר"ל בשלמא בעובד בזביחה עצמה ילפינן עונש ואזהרה מהשתחואה דעל הכלל כולו יצא אבל במחשב מעבודה לעבודה דאיצטרך למכתב עונש בהדיא א"כ איצטרך גם אזהרה וק"ל: