פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף ק.
רש"י ד"ה אביי אמר אידי ואידי כו' מיהו ע"כ ש"מ אנינות לילה מדרבנן הוכרח רש"י לזה משום דלא יקשה לאביי סוף סוף איך מביא ראיה ר"ש לדבריו דאנינות לילה דיום מיתה דרבנן משום דתנן טובל ואוכל פסחו לערב דילמא משום דקדמיה חובת פסח לאנינות ולכך הוכרח רש"י לפרש ומיהו ע"כ שמע מיניה דאנינות לילה דרבנן וק"ל:
בא"ד ואכילת פסחים לא מעכבי לאביי כו' הכריח רש"י זה מדלא קמשני דאידי ואידי לאחר חצות ולא קשיא כאן קודם ששחטו כו' כדמשני רבא במסקנא אלא ע"כ דסבירא ליה לאביי דאכילת פסחים לא מעכבא:
תוס' ד"ה הרי שהיה הולך כו' תימא היכי דייק מהכא ולי נראה לומר דאין כאן קושיא דע"כ מוכח דאינו מצוה לטמאות לקרובים דמצינו למימר דלר"ע דדריש לה יטמא מצוה גבי כהן הדיוט ויש לומר דדוקא גבי כהן הוי טומאת קרובים למצוה אבל לזר אינו בכלל מצוה זו וגזירת הכתוב היא כך ולפ"ז מנ"ל למדרש מלאביו דגבי נזיר מת מצוה דילמא איצטרך היכא דהנזיר הוא כהן סד"א דיבא עשה דטומאת כהן לקרובים וידחה לא תעשה דנזיר ולכך איצטרך לאביו לא יטמא דאפילו אם הנזיר כהן אפ"ה לא יטמא לקרובים ולאמו אתי למת מצוה ולאחיו אתי לנזיר וכהן דמטמא למת מצוה ולאחותו אתי לכה"ג והוא נזיר דמטמא למת מצוה דמנ"ל ללמוד הולך לשחוט את פסחו אלא ע"כ מוכח מברייתא זו דלכהן הדיוט אין כאן מצוה ושפיר ילפינן הולך לשחוט את פסחו א"כ קשיין אהדדי אלא ע"כ כאן קודם חצות כאן לאחר חצות ואז הוי כהן כישראל דאינו בכלל מצות טומאת קרובים אך מ"מ קשיא כיון דאיצטרך קרא דקודם חצות דהוי כהן הדיוט בכלל מצות טומאת קרובים א"כ מנ"ל למעט אחר חצות היכא שהולך לשחוט פסחו ודוק וסברא זו מצאתי שהביא הטור יו"ד סימן שע"ג בשם הרמב"ם דכהנת אינה מצווה לטמאת לקרובים משום דדרשינן כל שישנו בלא יטמא ישנו ביטמא וא"כ ה"ה בישראל וכן איתא בתשובת הרשב"א כמדומה בסי' כ"ז:
ד"ה הא רבי ישמעאל כו' ולא דמי לעשה דהשלמה ר"ל דאמרינן התם בשלמא לת"ק יבא עשה דפסח שיש בו כרת וידחה עשה דהשלמה ר"ל התם אי מקיים עשה דהשלמה יהיה חייב כרת על פסח דלמה לא עשה פסח קודם תמיד אבל הכא אי מקיים עשה דטומאת קרובים ממילא אזיל ליה כרת וק"ל ולכך דחי פסח והב"ז לא דק בפי' התוספות יעוין שם: