אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף צה:

דף צה.

תוס' ד"ה עירה לתוכו כו' והיה מתים מתוך כך כשמערים רותחים מכלי ראשון על התרנגולת כדי למלגה יש לדקדק הא ע"כ דגם הרשב"ם מודה דמבליע כדי קליפה דראייתו דק"ל כשמואל דאמר תתאה גבר הא משני התם דמבליע כדי קליפה וכן מהך שמעתין מוכח דעירוי מבליע עכ"פ דקרי ליה הכא בלוע בלא בישול וא"כ לענין איסור אין חילוק בין רשב"ם לר"ת דלשניהם אסור כדי קליפה ולא פליגי אלא לענין שבת לר"ת אסור לערות מכלי ראשון דמבשל כדי קליפה ולרשב"ם מותר ולפ"ז איך התיר לערות רותחים על תרנגולת וע"כ צריכין אנו לומר לרשב"ם אפילו תימא שיש לו כח להפליט ולהבליע אין בכך כלום שהמלח מוציא אח"כ את הדם ולכאורה תמוה דעת הטור יו"ד סימן ס"ח שכתב וז"ל אין מולגין גדיים וטלאים ועופות בכלי ראשון שהוא מתבשל חלב ודם שבהם עם הבשר ורשב"ם התיר לערות מכ"ר עליהם שערוי חשיב ככ"ש ע"כ משמע מדבריו שאף בגדיים וטלאים שיש בהם חלב התיר רשב"ם לערות עליהם ולפי מה שכתבתי מודה הרשב"ם שהאיסור מבליע ומפליט כדי קליפה ומצאתי בספר פרי חדש שהרגיש בזה וכתב וז"ל וצ"ל לדעת הטור דהא דסבר הרשב"ם דעירוי מבליע כדי קליפה היינו משום דתתאה גבר ואדמוקר ליה בלע וא"כ לא שייך למימר הכי אלא כשערוי הוא איסור וכגון שעירה איסור רותח לתוך כלים של היתר או חלב רותח לתוך בשר וכיוצא דעד שמתגבר התחתון על העליון ומקררו מבליע בו כ"ק אבל אם קלוח העירוי מותר כגון מליגה בעוד שמשתהה הקלוח להפליט מתקרר הקלוח ושוב אין בו כח להבליעו עכ"ל:

בא"ד נעוה ארתחו אלמא עירוי ככלי ראשון דאין יכול אלא בעירוי עכ"ל ר"ל דנעוה היינו גת ועל כרחין היינו עירוי דכ"ר דגת אי אפשר להגעיל בכלי אחר וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה