אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף צד:

דף צד.

גמרא דרש רבא מותר לכבס מנעל בשבת ע"כ בקשין איירי דאי ברכין הא רבא גופא סבירא ליה דעור רך בר כיבוס הוא דכתיב גבי נגעים והבגד או השתי וגו' אלא ע"כ בקשין איירי ומדהדר רבא מקושיא דרב פפא ש"מ דסבירא ליה דמנעל אפילו בקשין נמי אסור כיבוס כאחרים ולפ"ז לא היה צריך רש"י לפרש בסוף פ' היה נוטל נותן עלי' מים ומיהו כיבוס ממש לא הואיל וסתם כרים רכים נינהו דהא לפי המסקנא מוכח דאפילו בקשין נמי יש בו משום כיבוס מיהו שרייתן לא זהו כיבוסן משא"כ בבגד וע"כ צריכין אנו לומר הא דס"ד דרבא דמותר לכבס מנעל ולא אסור משום סחיטה ש"מ דבמנעל קשה לא שייך סחיטה וק"ל ולכך סתמו הפוסקים באו"ח סי' ש"ב דלא חילקו בין רכים לקשין דלעולם אסור כאחרים:

תוס' ד"ה לא שנו כו' ואין זו משם ראיה דהתם מיירי כשייחד השברים אח"כ אבל בלא ייחוד לא ר"ל לכך טהורים עד שייחד אבל בשלשה על שלשה דלא בעי יחוד וראוי לקבל טומאה מיד וכיון שנשאר בבגד שיעור טומאת מגע איך יהיה טהור וק"ל ולכך ניחא להו לומר שאין בכל קרע שלש על שלש והוי כאלו גמר כל אחד עד סופו ולכך הקשו שזה תימה דמאי שנא דלענין טומאה לא מקרי בגד ולגבי חטאת מיקרי בגד בשלמא לפי' רש"י ניחא דנשאר שלשה על שלשה ושם בגד עליו מ"מ טהור אבל לפירושם קשה והוכרחו לתרץ כיון שמועיל יחוד שלא להבדיל הקרעים חשיב הוא בגד לענין כיבוס וקשה לי הא לעיל דף צ"ד ע"א אמר אביי מטלית פחות משלש איכא בינייהו מאן דאמר ראוי הא נמי ראוי דאי בעי חשיב עליה ופירוש רש"י לתקן חלוקו ומ"ד דבר המקבל טומאה הא לאו בת קבולי טומאה היא וע"כ לא פליגי אלא דר"א יליף מבגד דדוקא דבר המקבל טומאה אבל כ"ע מודי דפחות מג' הוי ראוי לקבל טומאה וכיון דסתם לן מתני' לעיל ודבר שהוא ראוי לקבל טומאה כר"י א"כ מאי דוחקי' דש"ס לאוקמי' דמשייר ביה כדי מעפורת הא אפילו נקרע לגמרי פחות מג' מ"מ לענין כיבוס ילפינן מבגד שראוי ש"מ כל מידי דראוי לקבל טומאה ע"י יחוד קרי בגד אף שטהור עכשיו מ"מ מיקרי בגד לענין שטעון כיבוס ועוד דלפי דברי התוספות ע"כ האי תירוצא לאו אליבא דר"א דהא לר"א כל מידי דאינו מקבל טומאה עכשיו בלא יחוד אף שראוי לקבל טומאה ע"י יחוד לא מקרי בגד ולפי דבריהם שמיירי שנקרע פחות משלש ואינו מקבל טומאה אלא שמועיל יחוד שלא להבדיל הקרעים לא מיקרי בגד לענין כיבוס אלא ע"כ אליבא דר' יהודה קאי האי תירוצא א"כ אינו צריך כדי מעפורת וע"כ צריכין אנו לומר דרבא דמוקי לעיל בגד שחשב עליו לצורה איכא בינייהו לא סבר ליה כאביי דפחות מג' לא חשיב כלל בגד אליבא דכ"ע ולא מהני יחוד ולכך הוכרח לאוקמיא איכא בינייהו בבגד גדול ולכך הוכרח תלמודא לאוקמי שנשאר כדי מעפורת וק"ל: (שם) אחר כתבי זאת מצאתי בפי' הר"ש בפ' כ"ח דכלים משנה ח' דמפרש הא דאמר אביי מטלית פחות משלשה מיירי במטלית שבלתה כלומר שנקרעת הטלית במקומות הרבה עד שאין מן השלם במקום אחד שלש והקרעים מכל צדדים מחוברים בראשו דדוקא ביד עני מקבל טומאה ולא ביד עשיר עד שיחשוב אבל פחות משלש לא מהני ביה מחשבה ע"ש ושמחתי כעל כל הון:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה