פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף צא.
תוס' ד"ה וצריך לדקדק בפרק התכלת כו' ולא פשיט מיניה דלא מייתי הכא ראיות דהתם והני דהכא לא מייתי התם כצ"ל לא זכיתי להבין דבריהם דהא אפילו לפי מאי דס"ד דמקדשה דלא אמרינן דשבת לתמידין אהני ונפשטא האבעיא דתדיר ומקודש תדיר קודם הא התם קמבעיא ליה בצבור שאין להם תמידין וע"כ מתני' דמנחות דתמידין אין מעכבין המוספין מיירי דלית להו דיומא א"כ ע"כ תמידין קודמין וע"כ מוקמינן תמידין דיום מחר ומוספין דהאידנא קא מיירי ואם כן אף דפשיטא ליה דתדיר דיומא קדים מ"מ קמבעיא ליה תדיר דיום מחר ומוספין דהשתא איזה קודם ואיך יכול להביא התם ראיות דהכא וראיות דהתם הכא שאין ענין זה לזה אלא ראיה זו דתני הכא שלמים של אמש דרצה לפשוט דמקודש קודם מתדיר שבאים בזמן אחד א"כ לייתי התם הך ראיה לפשוט דמוספים דהיום ותדיר למחר דפשיטא דמוספים קודמים וי"ל כיון דכבר דחה הכא דשלמים לאו תדיר הוא לכך לא רצה להביא התם ראיה דהכא וק"ל:
ד"ה דשחטינן לתרווייהו תימא לתני שלמים ושחט קודם לחטאת והכל ביום אחד כו' ולי נראה דאין כאן קושיא דאי היה תני שלמים ושחט קודם לחטאת ביום אחד דשלמים קדמי ה"א דוקא בכי האי גוונא לא מזלזלינן לממרס בדם השלמים עד שישחוט החטאת ולכך קדמי שלמים אבל שלמים של אמש וחטאת ואשם של היום ושניהם שחוטים ועומדים לזרוק חטאת ואשם קדמי ולכך אשמועינן דאפ"ה שלמים קדמי שהם של אמש וק"ל: