אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף פט:

דף פט.

גמרא איבעיא להו דם עולה ואימורי חטאת איזה מהן קודם יש לדקדק מאי נפקא מינה מאיבעיא זו הא נכללה באיבעיא דלעיל דאי מכפר עדיף מכליל א"כ כח מכפר נמי עדיף מכח כליל ואי כליל עדיף א"כ כח כליל נמי עדיף מכח מכפר וליכא למימר בדרך את"ל קמבעי ליה דהא אם אחד מהם עדיף א"כ דבר הבא מכחו נמי עדיף מכח חבירו וע"כ מוכרחני לומר דאף את"ל מכפר עדיף מכליל מ"מ מבעיא ליה כח מכפר וכח כליל כגון דם עולה יש לומר דעדיף משום דעולה גופה מכפרת אחייבי עשה ולכך פי' רש"י במתני' גם דם חטאת קודם לעולה מפני שהוא מכפר על חייבי כריתות הצריך

ריצוי גדול ר"ל דאף דעולה נמי מכפרת מ"מ ריצוי גדול אינו מרצה:

שם בדין הוא דאיבעי למיתני דם אשם ואיידי דבעי למיתני סיפא קשה אמאי קאמר איידי דבעי למיתני סיפא הוי ליה למימר דרישא גופיה איצטרך למיתני דם חטאת קודם לדם עולה לדיוקא דדוקא מכפר עדיף מכח כליל אבל כליל גופיה עדיף ממכפר וכן כח כליל עדיף מכח מכפר ואי היה תני דם האשם קודם לדם העולה הייתי אומר דדם חטאת קודם אפילו לאיברי עולה או אימורי חטאת קודם לדם עולה ואיצטרך למיתני דם חטאת לדיוקא וא"כ בעיין לא איפשטא דזיל להכא קמדחי ליה וזיל להכא קמדחי ליה אבל לפי מה שכתבתי שהמקשה מבעיא ליה בדרך את"ל ומבעיא ליה את"ל דדם חטאת קודם לעולה בין לדם בין לאברים אפילו אימורי חטאת קודמים לדם עולה היינו משום דאיכא תרתי מכפר וד' קרנות אבל לדם עולה ודם אשם מבעיא ליה ולכך דחי שפיר משום דבעי למיתני סיפא דאברי עולה קודמים לאימורי חטאת ואי היה תני דם האשם ה"א דאימורי חטאת קדמי אפילו לאברי עולה אבל אי קשיא הא קשיא מאי קמבעי ליה דם עולה ודם אשם הא אפילו בדם חטאת פריך הש"ס דליקדם אשם שיש לו קצבה ומשנינן ריבוי דמזבח עדיף משמע אי לאו האי טעמא דריבוי המזבח היה אשם קודם א"כ גבי עולה דלית בה ריבוי מזבח א"כ אשם קודם ויש לומר דעולה הוי נמי ריבוי מזבח נגד אשם דעולה טעונה יסוד כמו שילפינן לעיל בפ' איזה מקומן ובאשם לא מצינו יסוד:

שם בגמרא לאימורי חטאת לא קדמי כו' הקשה א' מן המשכילים איך אפשר לומר דאברי עולה לא קדמי לאימורי חטאת הא ילפינן לעיל מקרא ופר שני בן בקר דע"כ עולה קדים באיזה ענין ויש לישב דהייתי מוקי לקרא דעולה קדמה לקריאת השם שתקדים או לדרשה אחרת וק"ל:

תוס' ד"ה אשם קודם כו' ומיהו גבי חטאת קאמר טעמא דמרצי כו' ואין להקשות דילמא בחטאת מכפרת סמיך נמי אטעמא דארבע קרנות ולכך מצרף עוד טעם דשום חטאת משא"כ באשם דלא בעי למסמך אהאי טעמא ויש לומר דוקא נגד כליל לא רצו לסמוך אהאי טעמא אבל נגד תודה ואיל נזיר סגי בטעם זה לחוד וע"כ הוכרחו לתרץ דלא סגי ליה בהאי טעמא משום דטעונין לחם וע"כ מוכרחים אנו לתירוץ זה דהא מצי למימר דאשם מוקדם שיש לו קצבה אלא ע"כ כיון שטעונין לחם הוכרח לטעם דקדשי קדשים עדיפי וק"ל:

ד"ה מעשר קודם כו' והאי טעמא ניחא בדם ר"ל דאם יש דם מעשר ודם חטאת עוף ודם עולה דאי אפשר לאקדומי דם עולה קודם לדם חטאת וע"כ כיון דמעשר קדים לחטאת קל וחומר דקדים לעולה אבל אימורי מעשר קדמי לעולת עוף מנ"ל דכיון דחטאת עוף לית ליה אימורים א"כ יש לומר דעולת עוף קדמי אף למעשר ודוק:

ד"ה דם חטאת כו' הא דלא קאמר טעמא משום שדמה ניתן על ארבע קרנות כו' לפי המדפיסים שהחליפו דבור זה ולא ציינו במתני' וציינו הכא בש"ס נראה דהכא קושייתם יותר חזקה דבמתני' אפשר אחד מתרי טעמי נקיט ואפשר דחטאת נזיר וחטאת מצורע דלא מכפרי לא קדמי אבל השתא בש"ס דילפינן מחטאת הלוים דכי עולה דמי דלא הביאו על חטא וע"כ הא דיהיב טעמא דמרצה בחטאת דעלמא דשם חטאת מרצה א"כ הקשו שפיר מאי דוחקא לומר דמרצי וע"כ אפילו חטאת נזיר ומצורע דעולות נינהו קדמי לעולה ומוכרחים אנו לומר דשם חטאת מרצי הוי ליה למימר מעלה שהוא בכל החטאת ד' קרנות וק"ל:

ד"ה דם עולה ודם אשם איזה מהם קודם דם אשם ואברי עולה דם אשם קודם דמכפר כחטאת וע"כ צריכין אנו לומר כמו שכתבתי דמבעיא ליה דם אשם ועולה דאתי מכח כליל וגם מרצה קצת אחייבי עשה והא דלא מבעיא ליה דם עולה ואימורי אשם י"ל דפשיטא ליה דדם עולה קדים:

ד"ה לימא מסייע ליה בשר קדשים קלים תימא והא פליגי הא דלא הקשו קושיא יותר חזקה לר"פ דמוקי בדהדר עיילינהו כ"ע לא פליגי משמע דלא פסיל ביוצא ומברייתא מוכח דעכ"פ דאימורין פסולין ביוצא כבר תירצו התוס' לעיל דף כ"ז הא דאמר ר"פ בדהדר עיילינהו כ"ע לא פליגי פי' דודאי חייבים עליהם משום פגול דזריקה מועלת על יוצא כי האי דלפני זריקה והיה לפנים בשעת זריקה אבל מ"מ נפסל ביוצא אלא דקשיא להו עכ"פ לימא נימא מסייע ליה מהך ברייתא והניחו דבר זה בתימא:

ד"ה והא דקמפליג בבשר להודיע כחו דריש לקיש הוי מצי לאפלוגי באימורין להודיע (כך) [פנים מאירות: כח] דהתירא נראה דהתוספות אזלי לשיטתם דלעיל דאי לאו דבריהם דלעיל הייתי מפרש אי אמרינן נפסלין ביוצא שוב אין חייבים עליהם משום פגול ונותר וטמא ואי אין נפסלין ביוצא חייבים עליהם משום פגול ונותר וטמא א"כ לא רצו לאיפלוגי באימורין להודיע כח דהתירא דמהיתר זה יבא איסור לחייב בנותר ופגול וטמא ולכך אשמועינן רבותא בבשר אפילו בבשר דסופו לצאת אמרינן עדיין לא הגיע זמנו לצאת א"כ אין חייבים על הבשר משום נותר ופגול וטמא אבל השתא מדיבור דלעיל מוכח אף דפסול ביוצא מ"מ חייבים עליהם משום נותר ופגול וטמא א"כ הקשו שפיר הוי מצי לאיפלוגי באימורין להודיע כח דהתירא דאליבא דכולי עלמא חייבים עליו משום פגול נותר וטמא:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה