אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף פו.

דף פה:

גמרא יכול יחלוץ גדים ועצמות יש להקשות הא דאמרינן בפ' גיד הנשה דף צ' דאמרינן דסבר רבי דמחוברין דהתירא לא צריכי קרא לרבויי כי איצטרך קרא לגיד הנשה במחובר והשתא מנ"ל לרבות גיד הנשה דילמא איצטרך רבויא דוהקטיר הכל המזבח שלא תטעה לומר הא דכתיב ועשית עולתיך הבשר והדם שמצוה מוטלת עליו שיחלוץ גדים ועצמות וכ"ת דזה אי אפשר לומר דהייתי יליף מראשה של עולה דצריך שיקריבנו שלם והרי עצמות הרבה יש א"כ מנ"ל ללמוד על גדים ועצמות דהתירא דאם פירשו ירדו דילמא אתי רק לרבות גיד הנשה דאיסורא ואי כתיב האי ריבוי לבד הייתי מרבה אפילו אם פרשו גידים דאיסורא שיעלו דהא בגידים דהתירא מהי תיתי לומר שירדו והייתי אומר שרבתה תורה גידים דאיסורא שהם שוים לגידים דהתירא ואם נכתב ועשית הבשר והדם הייתי אומר דפירשו ירדו אפילו דהתירא ולכך כתיב ועשית וכתיב כל לרבות גיד הנשה דאיסורא ולמעט פירשו אבל גידים דהיתרא מנ"ל למעט ויש לישב וק"ל.

פיסקא פירשו לא יעלו התוספות מחקו גירסא זו ולפ"ד יש לומר דקאי אדברי רבנן דממעטי עיכולי גידים ולכך אמר ל"ש כו' אבל כלפי מעלה קרובי הוא דאיקרבי לעיכול אבל אם נפרש שקאי על אברים שפירשו לא יתיישב לישנא דאיקרבי לעיכול וק"ל:

שם ואפילו פירשו לפי משמעות התוספות לא ניחא להו בגירסת רש"י אלא שזה פיסקא בדברי רבנן וה"ג ואפילו פירשו אמר רבה לא שנו כו' וזה גירסא יותר נכונה:

שם אימא ושל עולה עיין בב"ז שהגי' וז"ל אימא ושל עולה פי' לפני זריקה אין מועלים בהם ולאחר זריקה מועלים וכו' עכ"ל וכתב שראיתי בדברי הרב הכ"מ דברים תמוהים בזה אעתיקם ואלבנם בס"ד דע שהרמב"ם כתב בפ' ב' דמעילה וז"ל העצמות וכו' שפירשו מקדשי קדשים לפני זריקת דמים מועלים בהם פירשו לאחר זריקת דמים אין מועלים בהם עצמות עולה שפירשו לפני זריקה אין מועלים בהם לאחר זריקה כו' ואם פירשו לאחר זריקה מועלים בהם לעולם עכ"ל והכ"מ ז"ל העתיק הסוגיא בטעות כמו שהיה בספרים שלפנינו וכתב ע"ז וז"ל ובאמת כי סוגי' זו יש בה כמה תמיות כו' שיראה המעיין ומ"מ נראה שרבינו פסק כר"א דאתי ברישא דברייתא דרב אדא בר אהבה ובעולה פסק כברייתא דרב אדא בר אהבה עכ"ל הב"ז בהעתקת הדברים ואני לא יכולתי להבין דברים אלו לשבש ספרים בחנם דהא אף לפי גירסא שלפנינו אין חילוק לענין דינא כלל והכי מתפרש אימא ושל עולה פירשו לפני זריקה מועלין בהם ר"ל קודם זריקה דעדיין לא שריתינהו זריקה לאחר זריקה מועלים בהם לעולם ופליגא דר"א ולפי גירסת התוספות בדברי ר"א דלא גרסי לעולם ולא פליגי אלא אסיפא ושפיר כתב דפסק הרמב"ם כר"א דרב אדא בר אהבה ברישא לא פליג עמו ובעולה פסק כברייתא דרב אדא בר אהבה משום דפליג אר' אלעזר וסבר דאם פירש לאחר זריקה מועלין לעולם ואני לא היה לידי ספרי הרמב"ם לעיין כל צרכי אבל מ"מ לענין דינא אין נפקותא בין גירסת מ"ו הב"ז ובין ספרים שלנו אלא לפי גירסת רש"י ותוספות יש חלוק דלרש"י פליגי אפילו ברישא ולתוספות לא פליגי ברישא והכ"מ כתב ע"פ גירסת התוספות ואם כן אין שום תפיסה עליו לכתוב על מאור עינינו שהעתיק הסוגיא בטעות וק"ל:

תוס' ד"ה [פנים מאירות: מאן] שמעת ליה ור"י פי' כרבנן דוקא היא ולי נראה דפי' דמתני' אליבי' אתיא דאזיל לשיטתו דפירוש לעיל בסוגיא בפיסקא כשם שאם עלו אמר עולא לא שנו כו' ר' חנינא מסוריא מתני אסיפא עצמות וגידים ופי' שם רש"י דקתני במתני' לא יעלו וה"ה נמי דאם עלו ירדו משום דהאי לא שנו קאי אפסולין שהיו במזבח וירדו לא יעלו ולזה אמר לא שנו אלא בעודם שהיו על המזבח לא משלה בהם אור וכו' ולכך צריך נמי לפרש מתני' הכי דאל"כ שאם עלו לא ירדו אפילו בלא משלה בהן את האש א"כ לא שייך למיתני ל"ש אם לא שנדחוק לומר לאחר שעלו וחזרו וירדו שלא יעלו ועל זה קאי לא שנו וזה לא נזכר במתני' כלל ולא שייך למיתני עליו לא שנו וכן הסוגי' מכרעת כדברי רש"י דלפי' ר"י קשה למה תני בהך מתני' ואלו אם עלו ירדו כיון דאם עלו לא ירדו היה למיתני גבי הנך דקתני ברישא אלו אם עלו לא ירדו אלא ע"כ כדברי רש"י והא דתני פירשו לא יעלו משום דתני ברישא בזמן שמחוברי' יעלו תני בסיפא לא יעלו ולעולם דאף אם עלו ירדו וק"ל:

בא"ד משום דניחא ליה למנקט רבותא כו' לא יכולתי להבין דבריהם כיון דזה רבותא א"כ קשה מנ"ל לומר דלא מהדרינן עיכולי גידים אפילו בעודם על המזבח דילמא מיעוטא דהבשר והדם אתי למעט אם פירשו לארץ אבל עיכולי גידים ועצמות והם על המזבח מהדרינן וק"ל:

ד"ה לא שנו כו' ויש ספרים דגרסי פירשו לא יעלו כו' ולא נהירא כו' כיון שהוא למטה בקרקע נ"ל דזה לפי פירושם דפי' לעיל דמתני' איירי דוקא בשירדו לארץ אבל לפירוש רש"י שפיר נוכל לומר אף דהם על המזבח ירדו ועוד דבתר הכי שקיל וטרי בפירושא דברייתא עיין מה שכתב הב"ז בשם הגאון מהר"ר העשיל ויפה כיון שגרסו ואפילו פירשו אמר רבה לא שנו ואדברי רבנן קאי וק"ל:

ד"ה אתי זריקה ושריתינהו כו' או פירשו קודם זריקה קודם שלא נזרק הדם ר"ל דאסור לתקוע בשופר זה קודם זריקת דם אבל לאחר זריקת דם מותר לתקוע דהא מותר למעבד מיניה אפילו קתא דסכינא וק"ל דבשלמים אין חילוק דלאחר זריקה שרי אפילו לתקוע ואם זריקה מתרת כו' ע' בב"ז שנפל טעות בספרים:

ד"ה מה אשם עצמותיו מותרים כו' לקמן פרק דם חטאת כו' ונפיק ליה מלו יהיה דאשם כן היה צריך להגי' דהא באמת רש"י הקשה שם על פירושו דקל וחומר ולמד מלו יהיה דאשם גופיה וק"ל:

בא"ד ומיהו יש להסתפק למה לי ג"ש הא בגופיה נמי כתיב לו יהיה ולי היה נראה לתרץ קושיות אלו דהא ע"כ צריכין אנו לומר כיון דילפינן מאשם א"כ נילף לגמרי מאשם דאף אם פירשו לאחר זריקה דמותר לעשות מהם אפילו קתא דסכינא וע"כ צריכין אנו לומר דלרבנן דמדאיצטרך לרבות דאפילו אם פירשו יעלו ש"מ דלא נפקי לגמרי לחולין וכן לרבי מדאיצטרך למעט פירשו דירדו ש"מ דקדשים פסולים מיקרי דאי נפקי לחולין לגמרי פשיטא דירדו וזה ברור ויש עוד לפקפק בענין זה דאם פירשו קודם זריקה אתי זריקה ושריתינהו וילפינן מאשם ואי לא כתיב לו יהיה באשם אלא מקל וחומר מבשר הייתי אומר דוקא אם פרשו לאחר זריקה דאז מתיר הזריקה הבשר וקל וחומר לעצמות אבל אם פירשו קודם זריקה כיון דפירשו לאו בני הקטרה נינהו לא מהני להו זריקה ובאסורייהו קיימי ולכך איצטרך לו יהיה דאפילו פירשו קודם זריקה מותרים לאחר זריקה והשתא איצטרך ג"ש דעולה דאם מגופיה דקרא דכתיב לו יהיה הייתי יליף התירא אם פירשו לאחר זריקה אבל פירש קודם זריקה מועלין בהם ואתי קרא לרבנן דיעלו ולרבי איצטרך למעט דירדו ולכך ילפינן ג"ש וע"כ לו יהיה באשם אתי אפירשו קודם זריקה דלאחר זריקה אין צריך קרא דילפינן מקל וחומר וע"כ בעולה נמי דאם פירשו קודם זריקה כיון דבשעת זריקה לאו בני מזבח היא אתי זריקה ושריתינהו להדיוט ורבויא אתי לרבנן דיעלו אם פירשו לאחר זריקה ולרבי ירדו ודוק כנ"ל לישב:

ד"ה ופליגי דר"א כו' ויש ספרים שגורסים מועלין בהם עד זריקה כו' וא"ת לרבנן דאית להו דאפילו פירשו יעלו אמאי אין מועלין ר"ל דבשלמא בל"ז דודאי רבנן דדרשי מוהקטיר אפילו פירשו דיעלו ומסתמא י"ל דקרא מיירי לאחר זריקה מצינו לפרש רבנן אליבא דר"א שנפרש קודם זריקה דמועלין אף לאחר זריקה א"כ יעלו לאחר זריקה אבל עכשיו לגירסא זו דאם פירשו קודם זריקה אין מועלין אלא עד זריקה ולא לאחר זריקה וכשפירשו לאחר זריקה אין מועלין כלל א"כ איך מפרש ר"א דברי רבנן דלאחר זריקה א"א לוקמיה דיעלו כיון דאין מועלין בהם ותירצו דע"כ צריך לפרש דפירשו קודם זריקה ויעלו קודם זריקה א"נ לפי' ר"י דלעיל וכגון שפירשו למטה ר"ל הך דר"א מיירי שפירשו למטה ומילתא דרבנן מיתוקמיה בעודה על המזבח וק"ל:

ד"ה וכולן שפקעו כו' ובגמרא אמרינן דמשלה בהם האור יעלו ר"ל דלעיל דף פ"ה ע"ב אמרינן בפיסקא כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו ואמר עולא דאם משלה בהם האור יעלו בפסולין והכא קתני וכולן שפקעו שלא יחזיר לכן פירשו דמשלה בהם אור פורתא ולא נעשה מצותן ולפי' הקונטרס נמי ניחא די"ל דיעלו דקאמר היינו אם ירצו וק"ל:

בא"ד ואם היינו מפרשים כו' דמ"מ קשה למאן דמתני לה אסיפא ר"ל לא שנו דמשלה בהם את אור קתני על הסיפא העצמות והגידים ומ"מ קשה דהכא קתני לא יחזיר והתם קתני יעלו וע"כ צריכין לתירוצא דלעיל וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה