פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף פג:
פרק תשיעי
גמרא ר"י הגלילי אומר מתוך שנאמר כל הנוגע כו' כתב הב"ז וז"ל וצ"ע דרש"י בחומש בפ' תצוה מביא דרשות דר"י הגלילי ולדידיה עולת עוף פסולה תרד ובריש פרשת צו מביא דרשות דר"ע דתורת עולה ואליבא כשירה אפילו עולת עוף ולא תרד שוב ראיתי להרב הגדול הרא"ם שהרגיש בזה עכ"ל ולא אאמין אם יצא דברים אלו מפי הגאון כי עין בעין ראיתי היפוך דבריו דרש"י בפ' תצוה מביא דרשות דר"ע וכן כתב הרא"ם דרש"י סובר כר"ע ולא הקשה הרא"ם מעולם קושיא זו ע"ש:
תוס' ד"ה אי למעוטי קטורת קאתי ר"ל דקטורת אינו ראוי על מזבח החיצון הא תני ליה סיפא לקמן במתני' דף פ"ה ע"ב:
ד"ה למעוטי קמצים לכאורה אפילו אליבא דר"ש קאי דאמר לקמן בנשפך דמה דלא ירד א"כ אי אפשר לומר דאתי למעט אם נשפך דם והעלו אימורים למזבח דירדו דהוי אינו ראוי למזבח דהדם מתיר בקדשים קלים אימורים למזבח דהא סבר ר"ש דלא ירדו ואין לומר דלא פריך למעוטי מאי אלא אליבא דרשב"ג אבל אליבא דר' יהושע ור"ש הוי שאינו ראוי אליבא דר"י דם ונסכים ואליבא דר"ש דבר שאינו בא בגלל עצמו ולזה אמרו חדא דלכולהו תנאי מבעיא לזה לאשכוחי שאינו ראוי לו ר"ל אף דפליגי מה דראוי למזבח מ"מ קשה אליבא דר"י היה לו לשנות לרבי המזבח מקדש הראוי לאשים וכן אליבא דר"ש היה לו לומר המזבח מקדש דבר הבא בגלל עצמו ומדתני לכולהו מזבח מקדש הראוי לו לדיוקא אתי שאינו ראוי למזבח כגון שלא נעשה לחמו של מזבח אליבא דכ"ע תרד א"כ אי אפשר למעט דם ונסכים דכבר נעשו לחמו של מזבח ובזה מיושב קושית הב"ז על דברי התוספות ע"ש:
בא"ד ולר"ש משכחת שאינו ראוי כגון לבונה קודם קמיצת הסולת צריך לי עיון בדבריהם תיפוק ליה דאף דהיה ראוי מ"מ תרד דהלבונה בא בגלל מנחה ואף דיכול להביא לבונה בפני עצמה מ"מ כשמביא מנחה מביא לבונה בגלל מנחה ותרד לר"ש ועוד קשה לי כיון דר"ש אית ליה הך דעולא א"כ איך אפשר לומר דלבונה קודם קמיצת הסולת דתרד קשה קושית הש"ס מ"ש מדעולא דהא נמי לא מחסר מעשה בגופייהו ויש לישב ודוק:
ד"ה ההוא לאהדורי פוקעין הוא דאתי כו' ומ"מ תרווייהו צריכי ר"ל אליבא דכ"ע עיין בתוספות דף פ"ו ושם כותבים צריכותא בשני צדדים:
בא"ד ועוד י"ל כו' יש להקשות כיון דאיצטרך תרי קראי למעט עיכול קטורת וגם גידים ועצמות כדפי' התוספות לעיל א"כ איך אמרינן לאו ממילא ש"מ דילמא בהאי קרא אשר תאכל אש נמי מוקמינן דעיכולי קטורת לא מהדרינן כשפרשו על המזבח אבל על גבי קרקע אפילו עיכולי עולה לא מהדרינן כיון דעיכולי קטורת לא מצי למילף מגידים ועצמות ואיצטרך קרא לגופיה דלא מהדרינן עיכולי קטורת אפילו אם פירשו על המזבח ואליבא דמ"ד דיליף עיכולי עולה ממוקדה דאפילו נפלו לארץ מהדרינן א"כ מנ"ל עכשיו לומר בגידים ועצמות וקטורת דלא מהדרינן כשפירשו על המזבח דילמא קראי אתי למעוטי אם נפלו לארץ אבל כשפירשו ועודם על המזבח לא ירדו ונ"ל דלהאי תירוצא הדרו התוספות מתירוץ דלעיל כיון דירדו לחלק בין פירשו על המזבח ובין פירשו על הארץ א"כ איצטרך תרי קראי למעט אפילו אם עודם על המזבח לא מהדרינן עיכולי קטורת וגידים ועצמות ולעולם ילפינן קטורת מגידים ועצמות וכן להיפך א"כ ממילא משמע דעיכולי עולה אפילו אם נפלו על ארץ מהדרינן ורשב"ג סבר דלא אמרינן ממילא שמעינן מיניה ומכל קרא לבד לא הייתי יכול למילף עיכולי עולה מהדרינן אפילו למאן דאית ליה ממילא שמעינן משום דהייתי מוקי לקרא דאפילו עיכולי עולה כשנפלו לארץ לא מהדרינן ולכך איצטרך על מוקדה וכן משמע בתוספות דף פ"ו שתירצו הך תירוצא בתחילה ולא הקשו למה הכא תרי קראי למעט עיכולי קטורת וגידים ועצמות עד לבתר הכי משמע בתחילת דבריהם אין כאן קושיא כלל כנ"ל:
גמרא ר"י הגלילי אומר מתוך שנא' כל הנוגע במזבח יקדש שומע אני כו' יש להקשות מנ"ל אליבא דר"י הגלילי למעט עופות ולמעט מחיים ומנחה ור"ע ממעט מחיים ומנחה דילמא דלא באתה התורה אלא למעט מנחה ואיצטרך תרווייהו דאי כתיב עולה הייתי ממעט מחיים ומרבה אפילו מנחה כתב רחמנא כבשים למעט דוקא מנחה אבל מחיים מקדש ואי כתב כבשים הייתי ממעט אפילו עופות ולכך כתיב עולה ויש לישב דבזה פליגי דמכל הנוגע במזבח הייתי מרבה כל הפסולין ואתי כבשים לומר דוקא דומיא דכבשים לא תרד אם כן אני ממעט עופות ומנחה אבל מחיים שפיר דומיא דכבשים ולכך איצטרך עולה למעט מכבשים דאפילו מחיים ירדו ור"ע יליף תחילה מעולה ודומיא דעולה לא תרד ודוקא לאחר מיתה אלא שהייתי מרבה אפילו מנחה ולכך כתיב כבשים למעט מרבויא דעולה דמנחה לא ואיכא בינייהו עולת עוף וק"ל:
ד"ה מה עולה ראויה כו' אע"ג דכתיב עולה ונ"ל לישב ע"כ לאו דוקא עולה דאי עולה דוקא ולא שלמים אף שהוא ב"ח ק"ו דממעטינן מנחה אם כן למה לי כבשים אלא ע"כ דעולה כל העולין במשמע א"כ שפיר מרבינן כל הקרבנות:
ד"ה כל העולין אפילו מנחה תימא כו' א"נ שאני הכא א"נ משום דכתיב זאת התורה וע"כ צריך לומר דצריך לאיזה לימוד דאל"כ לא נכתוב לא ה"י ולא וי"ו וע"פ זה יש לישב מה שכתבו התוספות לעיל ד"ה מה עולה ראויה דצריך לדקדק דמנ"ל לרבות כל הקרבנות דאפשר דמרבינן מדכתיב כל משמע לרבויי או מזאת תורת עולה ולי היה נראה לישב תמיהת התוספות דהא דמעטינן בפ' שני מדות מנחה מנסכים היינו לפי האמת דכתיב (כבבים) [פנים מאירות: כבשים] ש"מ דעולה דוקא אבל אי לא היה כתיב כבשים הייתי אומר כל היכא דכתיב עולה אפילו מנחה וק"ל: