אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף עח:

דף עח.

רש"י ד"ה מאי לאו רואים לאותו יין כו' הנה לפי' רש"י והתוס' כולם מפרשי האי רואים דמתני' לקולא דמכשירין ליה לזריקה ואני אומר דיכול אני לפרש לחומרא כיצד דרך משל דאם נפל מדה אחת דם בשני מדות מים ושני מדות מים יכולים להפך מדה אחת דם שלא יהיה מראה דם ופסול משא"כ דבר אדום שנפל לדם אינו יכול להפך דנשאר מראה דם וה"א אם נפל מדה אחת דם ושני מדות יין דיהיה כשר אמרינן רואין דאם היה היין מים לא היה בו מראה דם א"כ אף השתא דנראה מראה דם פסול הוי רואין לחומרא ועוד נראה לי לפרש כל המשנה לחומרא בדרך אחר דם שנתערב במים ר"ל שהמים מעוטים נתערבו בדם וכמו שמשמע בגמרא שנפלו מים לתוך הדם והא דקרי ליה נתערבו מרובה בדבר מועט לפי שמים אף שהם מעוטים יכולים להפך מראה דם שיהיה דיהה דמראית דם גמור בעינן ולא חזותא ולכך קרי ליה לדם שנתערב במים וחזינן אם יש מראית דם כשר ואם לאו פסול נתערב ביין שהיין מועט נפל לתוך דם לא אמרינן מין במינו בטל אלא רואין אותו יין כאלו הוא מים ואם היה בו מים כ"כ היה מהפך מראית דם א"כ אף השתא פסול וכן אם נתערב בדם (ומיהו משמע בפסחים דף ס"ה ע"א ע"ב דר"י סבר כוס היה ממלא מדם התערובות שאם ישפוך דמו של אחד מהם זה מכשירו ומוקי ליה בגמרא דר"י לטעמיה דאין דם מבטל דם ש"מ דלענין התירא קאמר דאינו מבטל ומותר לזרוק) ור' יודא סבר אין דם מבטל דם דאם נפל טפה אחת של חולין לתוך דם הרבה של קדשים אינו בטל ופסול להקריב שמעורב בו דם פסול ואם היה איפכא דם קדשים מועט שנפל לדם מרובה פשיטא דפסול דדם קדשים הוי היתר ודם חולין הוי כמו איסור ולדעת הסוברי' דמין במינו לא בטיל אם נפל כזית היתר בהרבה זתים של איסור פשיטא דאסור לאכול ולא זכיתי להבין למה לא פי' רש"י במשנה בדרך זה וצ"ע ובגמרא דתירץ לו רואין לדם כאלו מים ר"ל דתירץ לו המתרץ דמיירי דיין מרובה ודם מועט ורואין אותו כאלו מים דפסול לזריקה דמין במינו בטל וק"ל:

תוס' ד"ה ונשער מין במינו כו' הגהה ואף ע"פ שלא הזכיר קונטרס כצ"ל ר"ל שלא הזכיר בקונטרס הא דכתבו התוספות ואת אמרת מין במינו בטל מן התורה מ"מ לא רצו התוספות לפרש בפירוש רש"י שמקשה מדרבנן וק"ל:

ד"ה דלי כו' כיון דהאי דלי יש בו מים עד רובו לא מחלחלי מיא יש להקשות לפי זה לפירוש התוספות דפירשו דהאי ורמינהו קאי על מתני' דסבר ר"י מין במינו לא בטיל והכא סבר במי חטאת עד שירבה מים ומאי קושיא דילמא אף דלא בטלי מי חטאת מ"מ כיון דלא הוי רובא בכלי לא חצצי דמחלחלי מיא בשלמא לפירוש רש"י דקושי' היא דנימא רואין א"כ אי אמרינן אפשר אי הוי יין היה מהפך מראית המים והוי כאלו כולה יין וחייצי אבל לפירוש התוספות קשה ויש לישב וק"ל:

ד"ה דלי שהוא מלא רוקין ע' בפירוש התוספות דגרסי מי רגלים רואין אותו כאלו מלא יין ופריך המקשה על ר"י דהכא מוכח דסבר מין במינו בטל ומחלקין דבמין בשאינו מינו ושוים בחזותא בזה סבר ר"י רואין אבל במין ומינו גמור אף ר"י לית ליה רואין ועוד דקדקו לבסוף דפעמים אמרינן רואין מן המבטל ופעמים מן הבטל ופעמים דאמרינן רואין להחמיר כי האי דלי ופעמים להקל כגון במתני' דמכשרים ליה לזריקה ע"ש בדבריהם והנה קושיא חזקה ועצומה סוערת על דבריהם דא"כ מאי פריך המקשה ועוד תני ר"י אומר רואין אותו כאלו הוא יין ומאי קושיא דילמא כי אית ליה לר"י רואין במין בשאינו מינו אבל במין ומינו אף לר"י לית ליה רואין ואנן קיימינן במין ומינו גמור דברובא ונראה לי לישב לפי גירסת התוספות לאחר שנדקדק דמאי פריך מר"י אריש לקיש דסבר מין במינו ברובא דזה הוי כמו גברי אגברי דילמא באמת פליגי אהדדי אלא נראה לי לישב כל היכא דלא תלי בטעמא אלא בחזותא א"כ הוי שני מינים השוים בחזותא ממש מין במינו דזיל בתר טעמא דמין במינו בטל ברוב כיון שאין הטעם ניכר בו א"כ הוא הדין היכא דאין איסור תלי בטעמא אלא בחזותא אם שוים הם בחזותא הוי ממש מין במינו ובטל ברוב ולמאן דסבר מין במינו לא בטיל א"כ סבר ג"כ הכא דאינו בטיל וזה ברור כשמש אלא איכא לאפלוגי היכא דחלקו מראיהן קצת ממראה חבירו כמו מי רגלים דחלקו קצת ממים וכן יין לבן וחלב חלוק קצת ממראה מים וכן דם חלוק קצת ממראה יין אדום דעינינו רואות שדם אדום יותר מיין אדום ובמתני' לא זו אף זו קתני לא זו אם נתערב ביין דחלוק קצת ממראה דם אמרינן רואין להחמיר אפילו נתערב בדם רואין אותו כאלו מים ואלו היו מים היו מהפכים מראה דם ופסול ור"י לא פליג אלא אם נתערב במין ומינו גמור ששוים לגמרי במראה אבל היכא דלא שוים לגמרי במראה מין ושאינו מינו קרי ליה ואית ליה רואין אבל אם נימא היכא דשוים במראה אף דחלוקים קצת קרי מין ומינו וע"כ ר"י לאו אדם לחוד פליג אלא כל היכא דהוי מין ומינו לא בטיל א"כ היה קשה על רב יהודה היכי סבר ביין לבן וחלב דרואין אותו משמע דמין במינו בטל והכי פירושא דהדין שמעתא דפריך המקשה דרואין אותו יין כאלו הוא מים כיון דאי אפשר לעמוד אם היה מהפך מראה הדם משערין כאלו היה מים לחומרא וכן במין במינו ממש משערין כן כדקתני בסיפא א"כ ה"נ נימא רואין ותירץ לו רואין אותו דם כאלו הוא מים דמין במינו בטל והקשה לו איך אפשר לומר כן דזה הוי מין במינו היכא דחלוק קצת ממראה דהא ר"י סבר ביין לבן וחלב רואין ומדר"י נשמע לרבנן דלא הוי מין במינו דאי הוי מין במינו א"כ איך סבר ר"י רואין הא לדידיה במין במינו לא בטיל אלא ע"כ דזה הוי מין בשאינו מינו ואפ"ה אמרינן רואין א"כ הדרה קושיא לדוכתא ממתני' על ריש לקיש ותירץ לו המתרץ תנאי היא דאיכא תנאי דסברי דלא אמרינן רואין אפילו היכא דחלוקים קצת וק"ו היכא דשוים לגמרי בחזותא וריש לקיש סבר כהני תנאי ולכך נראה לי דלא אמרינן באיסורא רואין דכהני תנאי קיימינן דלית להו רואין כלל דמין במינו בטל ברוב ולפי פי' זה מיושב מה שכתבו התוספות דצריך לדקדק דפעמים דאמרינן רואין מן המבטל ופעמים מן הבטל ואני אומר נשתקע הדבר ולא נאמר אלא בכל מקום אמרינן מן הבטל דהא דם שנפל למים אף אם נאמר דהמים המה מרובים מ"מ אם יש בהם מראית דם א"כ המים בטלים א"כ ביין נמי אף דהם הרוב ויש בהם מראית דם לא אמרינן דבטל היין בדם אלא רואין אלו היה מים היה מהפך מראה דם א"כ לא בטיל המים בדם דכל היכא דלא תלי בטעמא אלא בחזותא אין הולכין אחר הרוב דכל מי שמהפך לחבירו למראה שלו זה קרי מבטל ואידך קרי ליה בטיל ולחומרא אמרינן רואין ודוק כי ברור הוא ופריך ורמינהו מי רגלים רואין אותן כאלו יין מאן שמעת ליה דאית להו רואין היכא דחלוק קצת ממראה דלרבנן דמתני' אית להו רואין אפילו היכא דשוין לגמרי אלא ע"כ ר"י היא וקתני במי חטאת מה שירבו אלמא מין במינו בטיל וקשיא לר"י דמתנית' וק"ל ולפי מה שכתבתי אין צריכין אנו לדחוק בפי' המתני' דם שנתערב במים כפי' התוספות שם ד"ה בדם בהמה כי לפי מה שכתבנו הכל ניחא בס"ד:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה