פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף סד.
תוס' ד"ה הגשות כו' לא נפיק ס"ד ואחר כך ד"ה שירי הדם נראה דהיינו שירים החיצונים דבעי קרן דרומית מערבית כצ"ל דילפינן מה פנימית בסמוך לו אף חיצונית בסמוך לו ובירידתו מן הכבש היה קרן דרומית מערבית סמוך לו וק"ל וכוונת הב"ז לא ידעתי ועיין לעיל דף נ"ג ע"ב דאיכא למ"ד זה וזה מערבית ואיכא למ"ד זה וזה דרומית אבל לפי משנתינו היו חלוקים זה מזה שירים הפנימים יסוד מערבי וחיצונים יסוד דרומי:
ד"ה מפני שקרובה כו' ואין לומר משום דכל הדמים טעונין קרן ר"ל דלכתחילה טעונין כל הדמים קרן אף היכא דלא כתיב קרנות ובחטאת פשיטא דמעכב ולכך דחו דאיך קאמר דנישקליה ונשפוך אדוכתיה ואי כל הדמים צריכין לכתחילה קרן א"כ בתר דאספי לדם מארעא היה צריך לכתחילה ליתן במזבח בקרן אלא ע"כ דבשאר דמים אין צריך אפילו לכתחילה קרן א"כ הדרה תמיהתם לדוכתה למה הולך עד הקרן והדברים פשוטים והב"ז נדחק בזה ללא צורך וק"ל:
ד"ה מן המאוכלות כו' יכול עוממות הוא ס"ד ואח"כ ד"ה וצבר את הגחלים:
ד"ה דישון מזבח כו' שמא לא היו נבלעין מידי ר"ל דקרא לא סמיך אניסא דשמא לא יהיו נבלעין ואיצטרך קרא ושמו שמועלין בו ועיין בתוספות יומא דף כ"א דתירצו עוד דנפקא מיניה אם חפר ומצא הדשן וק"ל: