פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף ס:
גמרא ואי קסבר לא קידשה אפילו בכור נמי תיבעי ופי' רש"י אפילו בכור נמי כי האי גוונא תבעי כו' לכאורה יש לדקדק דילמא ניחא ליה למיבעיא מילתא דנפקא לן לדינא ולא מאי דכבר הוי וי"ל דהא ע"כ ילפינן מעשר מבכור דאסור לאכול בלא פדיון ופריך בכור נמי כה"ג תיבעי וי"ל דמותר לאכול הבשר דלפני ה' קרינן ביה כיון דכבר נזרק דמו וה"ה למעשר דאינו צריך מזבח דמותר לאכול בירושלים בלא פדיון ומשני דאיתקש בשרו לדמו וילפינן שפיר מ"ש מיניה דאסור לאכול בלא פדיון ובזה ניחא דפריך וכי דבר הלמד בהיקש כו' ולכאורה דילמא ילפינן מ"ש מבכור שצריך לבית שאינו נוהג אלא בפני הבית ה"ה למעשר שני אלא דמסתברא למילף היקשא מ"ש מבשר בכור שאינו צריך למזבח דאינו נאכל אלא בפני הבית ולפי' התוספות שפירשו שע"כ אליבא דרש"י מיירי הכא במעשר שני שגדל בפני כו' פריך בלאו הכי שפיר וק"ל:
תוס' ד"ה מאי קסבר כו' לספרים דגרסי מעשר שני נאכל בכל ערי ישראל ר"ל בלא פדיון וק"ל:
בא"ד וקשה לפי' הקונטרס מאי דוחקיה כו' לא זכיתי להבין קושיא זו דאי קדשי א"כ לא בעי מחיצות ובכור גופיה אלו היה המזבח היה נאכל ואינו נאכל אלא משום פגימת המזבח אבל אם היה נבנה מזבח אף בזמן הזה ראוי לעלות שם בכור א"כ מ"ש נמי נאכל בירושלים בלא פדיון ונימא דהיקשא אתי מה בכור נאכל שם כשיש מזבח בקדושת מחיצות ה"ה מ"ש דאין צריך למזבח אלא למחיצות דנאכל שם בלא פדיון ומנ"ל ללמוד מבכור שנפסל מכח מזבח ועוד א"כ אפילו בזמן הבית לא נאכל מעשר בפגימת המזבח אבל לפי' רש"י דסבר לא קדשה ניחא דאי בעית לאקושי לבכור בזמן הזה הלא אין מקריבין שם ואם תאמר לבכור שנזרק דמו ונחרב מזבח דמותר לאכול שם דלפני ה' קרינן ביה זה אינו דכבר איתקש בשר לדם ולכך ילפינן שפיר בהיקשא מבשר בכור שאינו צריך למזבח ואינו נאכל ה"ה מ"ש כן דאינו נאכל בלא פדיון בירושלים. עיין ברש"י בתמורה דניחא ליה גירסת התוספות דמעשר נמי לא:
בא"ד ולא איירי כלל בחובת העלאה כו' ולפי האי טעמא ילפינן מעשר מבכור שנפסל בפגימת המזבח וא"כ אפילו בפני הבית נמי אין אוכלין מ"ש בפגימת המזבח וזה דוחק דלא לישתמיט חד תנא לאשמועינן חידוש זה והרמב"ם פסק דמ"ש נוהג בזמן הזה אבל אינו נאכל אלא בפני הבית דמפי השמועה למדו מעשר מבכור כו' ואף דהרמב"ם פסק דקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא ע"כ צריך לומר דגריס הכא כגירסת התוספות והא דנקט בפני הבית צ"ל היינו מזבח דאם היה מזבח בנוי היה מותר לאכול מ"ש אף שאין הבית בנוי עיין בב"ז ועיין בפ' אלו הן הלוקין דף י"ח:
בא"ד דאפילו מאן דאית ליה לא קדשה מצי סבר דאין אחריה היתר ופליגי בזה דלמ"ד קידשה מותר להקריב במקומו ולמ"ד לא קדשה אסור בכל מקום להקריב: