פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף נו:
תוס' ד"ה ונאכלין בכל העיר סוף דבריהם ונראה לפרש וכו' ותודה ואיל נזיר ושלמים נפקא לן מקרא דחזה ושוק של מלואין ר"ל לעיל דף נ"ה ע"א ילפינן מדכתיב גבי מנחה בפ' שמיני ואכלתם אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש דאפקה למחנה לוי' והדר כתיב בחזה התנופה תאכלו במקום טהור אפקה למחנה ישראל ומיניה ילפינן בכור ומעשר ונפלאתי על הרמב"ם שפי' במשניות הא דתודה ואיל נזיר נאכלים בכל העיר מדאמר רחמנא בחטאת ואכלתם אותה במקום קדוש ואמרו אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש ר"ל שהחטאת וכל הראויה לה והאשם שמשפטו כמשפטם שנא' בתורה כחטאת כאשם היא שאינה נאכלת אלא בעזרה אבל זולתה בכל הקרבנות [פנים מאירות: נאכלי'] בכל ירושלים עכ"ל ונפלאתי בתרי תמיה חדא דהאי קרא לאו בחטאת כתיב אלא במנחה ובחטאת כתיב קרא אחרינא הכהן המחטא אותה יאכלנה במקום קדוש ולקמן דרשינן כמה דרשות מהאי אותה ובאשם נמי כתיב בצו את אהרן בהדיא במקום קדוש יאכל ולא היה צריך להיקשא ובפ' קרח כתיב כל קרבנם לכל מנחתם ולכל אשמם וגו' בקודש קדשים תאכלנו ומזה היה ראוי לומר מדלא פרטה התורה אלא אלו ש"מ דקדשים קלים נאכלים בכל עיר והתוספות מהדרי הכי בבכור ומעשר דכתיב לפני ה' מנין שנאכלים בכל העיר והוכרחו לומר דילפינן מהיקשא דשלמים ונראה דמוכח מגמרא כפירושם דאי כפי' רש"י דילפינן דנאכלין בכל העיר מפסוק אחר א"כ הא דהשיב ר"י הגלילי דבכור אינו מתנה לכהן ואינו בא בנדר ובנדבה כחטאת מ"מ טפי היה לו לומר ללמוד משלמים דדמי בתלתא מילי שהם קדשים קלים ואינם באים על החטא ונאכלים בכל העיר כמותם אלא ע"כ הא דנאכלים בכל העיר (ו)לא ידעינן אלא במה מצינו משלמים או מהיקשא וק"ל:
ד"ה לשני ימים כו' ונראה דמעשר ילפינן משלמים מבנין אב יש להקשות א"כ למה לי היקשא בבכור נילף מג"ש דהעברה ממעשר ומדכתבה רחמנא היקשא ש"מ דדבר הלמד בבנין אב לא ילפינן בג"ש ולעיל הוא איבעיא דלא איפשטא וק"ל ועוד קשה דמנ"ל ללמוד משלמים נלמוד משלמי תודה דאינו מתנה לכהן והם קדשים קלים ואינם נאכלים אלא ליום ולילה ויותר נראה לומר כיון דכתיב לך יהיה הוסיף הכתוב הוי' אחרת בבכור כמאן דכתיב ביה דמי אבל הוא דוחק: