אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף נה:

דף נה.

רש"י ד"ה וחד לפסול צדי צדדים כו' אפילו תוכו קודש וע"כ צ"ל דאינם פתוחים נגד הפתח דאי פתוחים נגד הפתח מותר לשחוט נגד הפתח כיון דתוכן קודש ולא אסור אלא אם תוכן חול אף אם שוחט נגד הפתח דאינן קדושים מן התורה אלא לענין אכילה כן מוכח מדף נ"ו ע"א וק"ל:

תוס' ד"ה גובהה מאי תימא כו' ולי נראה דאין כאן קושי' כלל כיון דנתרבה צדדים ולא בעינן נגד הפתח ממש אלא שכל מקום שיש פתח פתוח הוי בכלל לפני אוהל מועד ואינו תלוי בכלל בראית הפתח אפילו כנגד המזבח הוי בכלל לפני אהל מועד והא דקמבעי' ליה גובהה מאי היינו אם מפסיק סמוך לפתח או תוך הפתח כדמשמע לפי מאי דס"ד דמקשה פשפשין היו שם וגובהן שמונה מאי לאו דאיכא קמייהו ש"מ שבתוך הפתח היה והיה מעכב יציאה וכניסה ומבעיא ליה אי הוי כפתח פתוח כיון דלמעלה פתוח או לא כיון דמעכב יציאה וביאה אבל גבי פרה כתיב נוכח פתח אהל בעינן דוקא שיראה פתח ההיכל וק"ל:

ד"ה שנים לפר כו' אבל לפר בר חלון קטן היה ק"ק הא הכא קתני גבוה שמונה אמות ומצינו שלא העמיד עזרא שומרים אלא לפתחים ולא לחלונות ואף שלא היה משמש יציאה וביאה מ"מ לפעמים אם היו רוצים היו יכולים לצאת ולבוא דרך פתח זה וכמו פשפשין דפי' רש"י שהן פתחים קטנים ואין משמשין כניסה וביאה אלא לאכשורי בשמא והא דקרי ליה דרך משופש יש שם הרבה פירושים וגם רש"י פי' שם בדרך אחר ואפשר דהוקשה להם לפי פי' הר"י מאורליינש דמפרש דפישפש היינו דרך לול וק"ל:

גמרא מאי לאו דאיכא קמייהו שמונה נראה דלא רצה לפרש על גובהן של פתחים גופייהו משום דקשיא ליה דתנן כל השערים שהיו שם היה גובהן עשרים ולכך ס"ד דאיכא קמייהו שמונה וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה