אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף נב.

דף נא:

גמרא מאשר פתח אהל מועד נפקא ואע"ג דדרשינן ליה לעיל ליסוד מערבי מ"מ תרי אשר פתח אהל מועד כתיב חד בכהן משיח וחד בפר העלם דלא כפירוש התוספות דדחקו לישב זה:

תוס' ד"ה אשר פתח אוהל מועד והוא בדף מ"ח ע"ב וכו' ועוד דאית דאמר על יסוד דרומי וקאמר וכו' מהיכן פשוט לו זה יותר מזה הלא בתרווייהו שייך טעמא דאין מעבירין על המצות (למה) ר"ל [פנים מאירות: למה] לי ללמד ירידתו מיציאתו תיפוק ליה יציאתו גופיה הטעם משום דאין מעבירין א"כ בירידתו נמי שייך האי טעמא דאין מעבירין אלא ע"כ דגזירת הכתוב ביציאתו שיהיה על יסוד מערבית ואין הטעם משום דאין מעבירין א"כ הייתי יליף סתום מן המפורש אם לא שנילף בענין זה מה יציאתו בסמוך לו אף ירידתו בסמוך לו וא"כ בשניהם אין הטעם משום אין מעבירין על המצות אלא גזירת הכתוב הוא דלא כמו שראיתי בפירוש על הסידור דכתב הטעם בשניהם משום דאין מעבירין על המצות ולא דק:

בא"ד ועוד דאמרינן לקמן בפ' קדשי קדשים כצ"ל והוא בדף נ"ח ע"ב:

בא"ד ומיהו היא גופיה קשיא לי דלמה לי קרא תיפוק ליה דאין מעבירין על המצות יש להקשות דהא באמת איצטריך לגופיה ומכח זה ממעטינן ממזבח העולה ולא יסוד מזבח הפנימי ולפי מה שפירשתי דתרי פתח אוהל מועד כתיב אתי שפיר אבל לפי' התוספות לקמן דכתבי דתרתי שמעינן מיניה א"כ קשה דהא איצטריך מ"מ לגופיה וק"ל:

ד"ה תן לו יסוד וכו' או אינו וכו' שיהיו מתנות של כל הזבחים כנגד היסוד ודבר זה לא מצאתי בספרים שלפנינו דבפירוש פי' רש"י דלא אתי אלא על תחילת דמים של עולה מ"מ קושיית התוספות עולים כהוגן שם וקשה דלעיל בפ' ב"ש נפקא לן מקרא אחרינא מדם זבחיך ישפך ולרבי מבדם ובאמת ר"י לא יליף התם מדם זבחיך דמוקי להאי קרא ללימוד אחר ע"ש אך מ"מ קשיא להו ליליף מבדם או לילף מהאי קרא התם:

בא"ד משום דשייכה כפרה יותר מבכור שבא חובה תשלום דברים אלו תמצא בדף נ' ע"ב סוף ד"ה לא נכתב בעולה ונילף בקל וחומר כי האי גוונא עיין בברכת הזבח שהאיר עינינו בזה ועוד שירים טעונים יסוד עד ועולת עוף והנה במה דסיימו אפתח דנראה לפי עניות דעתי דאין כאן קושיא דהא דילפינן עולה שיהיה על גג יסוד מק"ו דשירים דחטאת משום דחטאת זורק למעלה שהוא עומד על הסובב וזורק על הקרנות ושריים הוא שופך על גג היסוד ועולה הוא זורק למטה עומד על הרצפה וזריקתה למטה מחוט הסיקרה שהוא למטה מסובב וזריקתה עד גג היסוד א"כ שפיר ילפינן קל וחומר שעולה טעונה גג יסוד ולא אזקיפה ולפי פירש זה איך אפשר ללמוד עולת עוף בתחילת מתנות שהוא למעלה משירי חטאת עוף שהם למטה ואפשר שאין טעונים אפילו גג היסוד ואף שטעונים גג היסוד מ"מ איך אפשר ללמוד ממנו בקרנות שהם למעלה וא"כ טפי פשוט לו בעולה שטעון תחילת זריקתה יסוד דילפינן מקל וחומר משירים דחטאת שהם על גג היסוד אבל איך אפשר ללמוד חטאת בהמה שהוא בקרנות למעלה ק"ו משירים שטעונה יסוד על גגו דיסוד וא"כ אין לומר חטאת תוכיח דבעולה ילפינן שיזה תחילת הזיה על גג היסוד משירים דחטאת אבל חטאת טעון הזיה למעלה ודמו טעון יסוד למטה וכן אי אפשר ללמוד תחילת מתנה משירים עצמן דאפשר נתן אפילו שלא בזקיפה רק למטה בקרקע ומנ"ל ללמוד תחילת מתנות שיהיה על גג היסוד אם לא שנילף משירים דחטאת ולא איצטרך גם לג"ש זריקה זריקה והא דמקשים תיפוק ליה דשירים טעון יסוד מדם זבחיך או מבדם נראה לי דאיצטרך תרי לימודי די"ל דשירים דכל הקרבנות טעונים גם כן על יסוד מערבית כמו בפנימית וק"ל:

גמרא מאי בינייהו שירים מעכבי מ"ס מעכבי פי' רש"י ר"י סבר כפרה הוא דלא מכפרי אבל עכובי מעכבי צ"ל עיון באיזה ענין הוא מעכב אם נאמר דמעכב שצריך ע"כ להותיר שירים לשפוך ליסוד כמו אברים ופדרים שאינם מעכבים כפרה מ"מ חיוב עבודה היא א"כ למ"ד דכ"ע שירים אין מעכבים וע"כ הפירוש ג"כ אם הותירו טעון יסוד ואם לא הותירו אינו מעכב א"כ קשה למה לי קרא בכבשת יחיד ובשעירת יחיד אל יסוד מזבח תיפוק ליה דילפינן הכל משעיר נשיא ליתן יסוד למזבח של עולה ואם נפרש דעכובי מעכבי נמי באימורים שאם הם בעין מעכבי מלאכול הבשר אף שאינם מעכבים כפרה וא"כ ה"נ אם הם בעין מעכבי מלאכול אף שאינן מעכבי כפרה ולר"ע אינן מעכבי ולעולם אליבא דכ"ע חיוב הוא להותיר שירים וא"כ איצטריך קרא בכבשת יחיד שחיוב להותיר שירים א"כ קשה מאי פריך בע"ב וסבר ר"י מצוי חטאת עוף שמעכב והתנא דבי ר"י והנשאר בדם ימצה דילמא באמת סבר אם נשאר מעכב מלאכול בשר ולעולם בחטאת עוף אינו חיוב להותיר וכ"ת לישתוק מיניה כלל ונילף שטעון יסוד כמו שנילף כל הדמים אם הותירו זה אינו דקושיא זו קשה גם למ"ד דאין מעכבין אלא ע"כ דאיצטרך לגופיה דחטאת עוף לא ילפינן מבהמה וצ"ע ולולי פי' רש"י הייתי מפרש דר"י יליף שאינה מכפרת ר"ל שאינה מכפרת לבדה אלא עם הזריקה שלפניה טעון יסוד תחילת עולה שמכפרת לבדה א"ד שטעון תחילתה יסוד וא"כ אפשר דסבר ר"י שירים מעכבי כפרה אבל ר"ע דיליף שירי חטאת שאין מכפרין ואין באין לכפרה משמע תרי מילה שאין מכפרין לבדן ואינם באים אפילו להשלים כפרה תחילת עולה לא כ"ש א"כ סבר דלא מעכבי כפרה וא"כ יתפרש כל שמעתין אף למ"ד דאין מעכבין כפרה אבל כל היכא דכתיב בהדיא שפיכת שירים הוי עבודה חשובה שמחויב להותיר אלא שאינו מעכב כפרה כמו אברים ופדרים אבל זה סותר קצת למה שאמרינן בפ' השוחט והמעלה ד' קי"א דר"ע אינו מדמה כלל שירים לאיברים וצ"ע רב:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה