פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף מו.
גמרא אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו ולא והרי תרומת הדשן יש להקשות אי ס"ל דיליף מתרומת הדשן דמועלין א"כ למה ליה הוא דלאחר כפרה כלפני כפרה תיפוק ליה דילפינן מתרומת הדשן דמועלין ובחידוד לתלמידים אמרתי דכוונת המקשה הא דפריך והרי תרומת הדשן ויש לומר דהוא בא לרבות לאחר כפרה מועלין ובאמת דלהוי שני כתובים דלא ללמוד ממקום אחר ותירץ דהוי תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובים וא"כ ע"כ לא תדרוש הכי אלא איפכא דמוקמינן אכללא דבכ"מ אין מועלין ואין לומר דאתי ללמוד דמועלין דלהוי שלשה כתובים (דשלשה) [דשני] כתובים נמי אין מלמדין ופריך למ"ד ב' כתובים מלמדים מא"ל דילמא אתי הוא דלאחר כפרה מועלין ולהוי שלשה כתובים ואין מלמדין ותי' תרי מיעוטי כתיבי וע"כ מוקמינן אכללא דאין מועלין וק"ל ובזה מיושב קושית התוספות דהקשו למה לי תרי מיעוטי והניחו הדבר בקושי' ובפסחים תרצו ע"ש אבל מתוך דברינו איצטרך תרי מיעוטי דאי מיעוט חדא ה"א דלא אתי למעט אלא דם דאין מועלין אחר כפרה ולגלויי אתי לרבות לפני כפרה כלאחר כפרה דאין מועלין ואי לאו מיעוטי הייתי אומר ב' כתובים מלמדים ואתי הוא לרבות אחר כפרה כלפני כפרה דלהוי ג' כתובים ולכך איצטרך מיעוטי לגלות דהוא אתי לרבות לפני כפרה כלאחר כפרה דאין מועלין ולעולם בכל מקום אף שנעשה מצוותו י"ל דילפינן דמועלין ולכך איצטרך מיעוט שני דבכל מקום שנעשה מצוותו אין מועלין ודוק:
שם ותלתא קראי בדם ל"ל למעטינא מטומאה יש להקשות לפ"ז ל"ל קרא אשר הם מקדישים ללמוד דחייבים משום טומאה אף דבר שאין לו מתירין תיפוק ליה מדאיצטרך למעט דם מטומאה שאין לו מתירין כי הוא עצמו מתיר ש"מ דבכל מקום חייבים משום טומאה אף שאין לו מתירין דאל"כ למה לי קרא בדם הלא נילף מק"ו מפיגול ויש לישב וק"ל:
תוס' ד"ה ה"ג הלא חילול טומאה נמי בנותר איירי ולפ"ז לא יכול למיפשט דבר הלמד בג"ש דכתבו התוספות לעיל דיש לומר דסמך דחילול דטומאה
נמי בנותר כתיב והוי כמאן דכתיבי בגופי' אלא דהתם די בג"ש זו וק"ל:
ד"ה הוא לפני כפרה כו' ועוד קשה בסוף תמורה גבי מקדיש עולה כצ"ל ופריך אי מדרבנן אמאי ב' מעילות וי"ל דהתם שיש מעילה דאורייתא משום עולה אין לחכמים לתקן שם מעילה כיון דבלאו הכי בדילי מיניה ומשני ראוי למעול בו ב' מעילות בבשר מעילה דאורייתא משום עולה ובעור דליכא מעילה דאורייתא ולא בדלי אינשי מיניה ותיקנו רבנן מעילה כצ"ל ועיין בתוס' דחולין דף קי"ז ע"א ובריש מעילה וכו' ועל כי האי גוונא דחיק לאתויי ראיה דתיקון רבנן מעילה אע"ג דבדילי מיניה כמו קדשים שמתו ור"ל אינו ראיה מדם דהתם לא בדילי מיניה ואין להקשות הא דפריך בתמורה דאין לתקן מעילה כיון דבלאו הכי בדלי מיניה הלא הכא בקדשים שמתו אע"ג דבדלי מיניה אפ"ה תיקנו רבנן מעילה ויש לומר דהתם בדלי מיניה מחמת מעילה שיש מעילה דאורייתא בעולה שקדשי מזבח וא"כ אין לרבנן לתקן מעילה ומשני בעור דליכא מעילה כלל ותיקנו רבנן מעילה וק"ל:
ד"ה חד למעוטי מנותר תימא כו' וי"ל כו' דמרבינן מאשר הם מקדישים הכי הוה מרבינן נמי לגבי דם לא זכיתי להבין דבריהם דאשר הם מקדישים בנותר נמי איירי ומרבינן נמי קומץ ומנחת כהנים דאע"ג דאין בהם פיגול יש בהם נותר א"כ מהי תיתי לחייבו בטומאה יותר מבנותר אדרבה טומאה קלה שהיא בעולה ויורד ובשתי ידיעות כו' [פנים מאירות: וצ"ע]: