פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף מה.
רש"י ד"ה ובדפוס חדש דף מ"ד ע"ב אשר ישיבו זה גזל הגר כו' עד גזל הגר בהדיא כתיב ביה לא גרסינן דהא חטאת כו' וסידרן לך הכתוב כאן מפני המחלוקת של קרח ובתוס' דמנחות דף ע"ג הקשו לפי זה מאי פריך אשם מצורע בהדיא כתיב ביה ע"ש ולא יכולתי להבין קושית התוס' דהמקשה פריך דכל למה דכבר נלמד דנאכל לכהנים דכתיב ביה כחטאת וכאשם הוא ונהי דאשמם כתיב הכא וסדר בפרשה כל כ"ד מתנות כמו שפי' רש"י מ"מ כל לא איצטרך אבל גזל הגר לא נשנה כאן אלא בשביל מחלוקת של קרח א"כ איך היה פריך גזל הגר בהדיא כתיב ודברי רש"י נכונים הם:
ד"ה לך הוא ולבניך שיהיו כנכסים כו' ואגזל לחוד קאי ודברי רש"י סותרים זה את זה במה שכתב במנחות ע"ש וגם מ"ו הב"ז הרגיש בזה וצ"ע:
תוס' ד"ה מני ר' מאיר יש למחקו ולגרוס במקומו סד"א מן האש תימא ועיין במנחות דכתב הב"ז מה הוקשה להם דילמא ס"ל ברייתא זו כר"י דקדושין דהמקדש בקדשים אינה מקודשת ויליף התם מדכתיב מן האש הרי הוא כאש דאסור בהנאה והנה מהרש"א בקדושין הביא קושיא בשם תוספות ישנים קשה דלשתוק מלך דמשמע כל צורכך ולא איצטרך לכתוב אש ולפי סוגי' זו אין כאן קושיא דאיצטרך לך אגזל גר וא"כ איצטרך לכתוב אש וע"ש במהרש"א ודוק:
ד"ה והשוחטן בחוץ בגמ' וכו' והוא בדף מ"ה ע"א וא"ת אי ר"ש א"כ מאי ארי' קדשי נכרים והנה טפי הי' להם להקשות אי סבר דנכרים אין מביאין אלא עולות ואין פיגול ונותר וטומאה בעולין אם כן למה לי קרא למילף פגול מנותר ונותר מטומאה תיפוק ליה בלא קרא דאין חייבים עליהם משום פיגול ואפשר דזה כוונת התוס' דאפילו ישראל נמי וא"כ א"צ קרא כלל בנכרים:
בא"ד ועוד י"ל דבכריתות וכו' וצ"ל לתירוץ זה נקט נכרים לרבותא דאף על גב דשרי מדאורייתא יש להקשות לפי זה למה לי קרא למילף דאין מעילה בקדשי גוים תיפוק ליה מדאיצטרך למעוטי פיגול ונותר וטמא ש"מ דאין מעילה ויש לישב וק"ל ובאמת י"ל גם כאן התירוץ מה שכתבו התוס' אחר כך בד"ה אבל עצים דר"ש דהכא סבר כההוא תנא דר"ש דיש פיגול בעולין וגם תירוץ דיש לומר בבת אחת כגון שהביא ב' שערות ואיצטרך לאשמועינן דקדשי נכרים אין חייבים אפילו בבת אחת וק"ל ואפשר זה הי' כוונתם דסמכו דבריהם יחד:
ד"ה אבל העצים וא"ת מאי ארי' משום דאין נאכלים וה"ה דהוי מצי להקשות על רישא נמי ר"ש מחייב בדבר שדרכו לאכול וע"כ על עולין קאי כגון קומץ ומנחת כהנים ועל אלו לא היה לו לחייב דסבר אין פיגול בעולין וק"ל:
שם ועוד חטאת הפנימיות ר"ל באותן הנשרפין וק"ל:
בא"ד ומ"מ קשה מפיגול שהרי פקע פיגולו קשה לי דמשמע נותר וטמא ניחא הלא אמרינן לעיל דהנותר וטמא שהעלן על גבי מזבח ומשלה בהם האור פקע איסור מהם וכבר כתבתי דבר זה וצ"ע: