אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף לח:

דף לח.

גמרא כי איתשיל להתירה איתשיל ופי' רש"י כגון שנתן מתנה אחת ונשפך הדם ונראה דה"ה אף בלא נשפך הדם אלא שמתו הבעלים בין נתינה ראשונה לשניה דלב"ש חטאת פסולה ולב"ה כשירה או במתנה שניה עיילא לגוואי דלב"ש נפסל דשפיר קרינן לכפר בקודש בראוי לכפרה ולב"ה לא נפסל אלא רש"י נקט האי ללמוד מניה לב"ש דאין מפגלין בחצי מתיר וק"ל ומוכח מזה דלמאן דסבר דאין מפגלין בחצי מתיר אפילו אם חשב חצי זית במתנה אחת וחצי זית במתנה שניה חוץ לזמנו אין מצטרפין דאל"כ א"כ מצינו אף בפיגול ב"ש לחומרא וב"ה לקולא וצ"ע:

תוס' ד"ה וליתנייה גבי קולי ב"ש כו' אכתי קשה לי כו' ולימא דנשפך דוקא ר"ל הא דתני בברייתא נשפך לא תני משום ב"ה לרבותא אלא דוקא תני אף לב"ש וטעמא משום דלא קרבו כל מתיריו אבל אם לא נשפך לב"ש הוי פיגול דסברי מפגלין בחצי מתיר וא"כ אין כאן קושיא ליתניה גבי קולי ב"ש דלמה ליה למימר בעדיות קולא דנשפך ר"ל היכא דנשפך הוי ב"ש לקולא כיון דבלא נשפך הוי חומרא לב"ש כגון שנתן ראשונה כתקנה ושניה חוץ לזמנו ואף אם נתן שניהם חוץ לזמנו מ"מ הוי ב"ש לחומרא כמו ב"ה וא"כ לכך לא רצה לשנות בעדיות משנה זו:

בא"ד וי"ל דהאי גוונא אינו שנוי לא במשנה ולא בברייתא בפירוש ר"ל היכא דלא נשפך לא נשנית בפירוש פלוגתייהו אבל לישנא דברייתא ר"ל בנשפך הוי לקולא ב"ש ולכך פריך ליתני בעדיות ומ"ו הב"ז מגיה בכאן וז"ל וליכא למימר דנשפך דוקא הוי מקולי ב"ש דלמה ליה למימר כו' וי"ל דהאי גווגא כו' אבל לישנא דברייתא בנשפך הוי לקולא ב"ש לכך פריך ליתניה בעדיות כצ"ל נ"ל דוק עכ"ל ואני לא זכיתי להבין דבריו מאי דוחקי' להגי' בכאן מה שהוא דבר פשוט באין גימגום:

ד"ה הגה"ה הא מני רבי נחמיה כו' לפום ריהטא שנוי' הוא אליבא דרב פפא כו' כיון דאשכחן לר"נ טעון כבוס היכא דחייב בחוץ לב"ה נמי והנה לפירושם קשה לי דהא דלסברת המקשה לר"נ דמחייב בחוץ מחשבה מועלת בשריים ולרב פפא לא מפגלא בג' מתנות וא"כ אי מחייב כיבוס משום דחייב בחוץ א"כ מ"ש כיבוס ממחשבה:

בא"ד ומיהו כל זה אמר רב פפא כו' לקיים דבריו כו' ומיירי בשיריים כו' קשה לי להבין דלכאורה דמיהו זה סותר מה שכתבו למעלה דנדחו דבריו ועכשיו רוצים לישב דזה נמי אמר רב פפא לקיים דבריו ומיירי בשירים וע"כ הא דדייקינן לעיל הא מן הראוי ליסוד טעון כבוס האמת כן הוא והתם נמי מיירי בדמים הפנימים ואי אפשר לומר כן דהא מן הקרן אינו טעון כבוס נמי אפשר לאוקמי' בדמים הפנימים או בחצונים ובמתנה אחת אלא ע"כ דייקינן הא מן הראוי לקרן כל דהו אפילו שלש מתנות שבחטאת א"כ מן היסוד הא מן הראוי ליסוד יסוד כל דהו אפילו בדמים חיצונים וזה אי אפשר דאשר יזה כתיב אלא ע"כ בדמים הפנימים א"כ דיוקא דמן הראוי לקרן נמי יש לפרש הכי וכן פריך באמת המקשה וזה נראה לי ברור דקושית המקשה הוא כך אליבא דאמת אלא ע"כ דפירוש ראשון הוא אמת דנדחו דבריו ועוד וכי אפשר לומר דרב פפא אמר זה לקיים דבריו ומיירי בשיריים ושיריים מעכבי והילכך טעון כיבוס הלא רב פפא סבר לקמן בפרק איזהו מקומן דף נ"ב ע"ב דכ"ע שיריים אין מעכבין אפילו בדמים הפנימים ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה