אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף כט:

דף כט.

תוס' ד"ה נפקא ליה מדאחרים תימא כו' וי"ל דר"א איכא למימר שהוא לשון חשיבות יש להקשות מהי תיתי למימר שהוא לשון חשיבות ואי משום דלא יליף ר"א מלא יחשב במחשבה הוא נפסל דילמא משום הכי לא יליף דלימוד זה מוכח ליה מן המקריב ואייתר ליה לא יחשב ומוקים ליה באמת לקמן דמחשבות מוציאות זו מיד זו וע"כ צריך קרא שאין כהן נפסל דליכא למילף מדאיצטרך המקריב די"ל איפכא דפשטיה דקרא משמע שנפסל בשלישי וע"כ הייתי מוקי בזבח ולכך איצטרך המקריב ללמוד דבמחשבה הוא נפסל וקאי על כהן וא"כ הדרה קושיא לדוכתה על בן עזאי ולולי פי' רש"י הייתי אומר דכך תירץ לו המתרץ יליף מדאחרים דבאמת במחשבה הוא נפסל לומד בן עזאי מן המקריב ודבזבח ולא בכהן נפקא ליה מאותו לימוד של אחרים דלא יחשב לדרשה הוא דכתיב וק"ל:

גמרא מתניתין או ששחט וקבל והלך וזרק עיין בפירוש רש"י במנחות מה שפירש שם:

תוס' ד"ה מחלוקת בשני עבודות כו' והיה נראה לפרש כו' סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו וע"כ מטעם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף יש להקשית לפירוש זה מאי פריך אלא לאילפא מאי זה הכלל קשיא היה לו לומר דלכך תני זה הכלל ללמד אף בעבודה אחת מחלוקת מטעם דסבירא ליה ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף שלא תימא אין לשחיטה אלא לבסוף א"כ אף שחישב בשני סימנים הוי כמו סימן אחד ומודה דהוי עירוב מחשבות ולכך תני זה הכלל לאשמועינן אף בעבודה אחת מחלוקת בשני סימנים מטעם דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף ויש לישב בדוחק ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה