פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף יט:
גמרא ובדפוס חדש הוא בדף ע"א והתניא אם הניחו אין חוצצת לא קשיא הא דיד הא דראש יש להקשות הי' לו לשנות לעיל דמהאי טעמא לא מתני ליה איסור אפילו בכהן גופיה משום תפילין של ראש ולכך תני פטורין דשייך אף בתפילין של ראש ויש לישב ע"כ מוכרח בל"ז לתירוץ דלעיל דלא מתני ליה איסור בשביל לוים וישראלים דאל"כ קשה למה ליה לברייתא לאשמועינן דאינה חוצצת ובשל ראש בל"ז הייתי מוכרח לומר כן דבשל ראש אינה חוצצת משום קושי' למה תני פטורין ולא קתני אסורין אלא ע"כ דלא מתני ליה אסורין בשביל תפילין של ראש אלא ע"כ דמחמת קושי' זו לא הייתי יכול ללמוד דבשל ראש אינה חוצצת ואי משום קושיא דליתני אסורין הייתי אומר דבשביל לוים וישראלים לא מצי למיתני אסורין וע"כ מוכרח לתירץ זה ולכך משני ליה לעיל וק"ל:
ברש"י בד"ה אאופת' ס"ד א"כ אפילו קדוש של שחרית כן הוא בס"א ונ"ל דהיא גירסא אמתית דאל"כ ג"ש חוקה דלא כתיבה בהאי ענינא מאי אהנית:
ד"ה שאין בו וכו' שאף משה כהן היה בז' ימי המלואים ואע"ג דלא כהנו בבת אחת מיהו קרא להכי מידרש ונראה בדוחק לישבו דהכי פי' אף ע"ג דלא כהנו בבת אחת ר"ל שמשה כהן בתחילה לבד וע"כ קידש לבד בתחילה מ"מ קרא להכי מידרש. והנה ראיתי בגליון הגמרא של מ"ו הרב המובהק מוהר"ר משה ז"ל שהיה אב"ד בסאכטשוב נכתב בצדו ובחומש פי' רש"י בסוף פ' פקודי ורחצו ממנו משה אהרן ובניו יום שמיני למלואים הושוו כולם לכהונה ובו ביום קידש משה עמהם וצ"ע:
בתוס' בד"ה אי הכי דצפרא נמי והוא בדף י"ט ע"א ובד"ח ע"ב תימא מאי קושי' כיון דהוי במיתה אתי בק"ו מיושב והנה האמת יורה דרכו שאין כאן קושי' כלל דהא ע"כ בריש פירקין ילפינן ק"ו זה מיושב מה יושב שאוכל ולא ילפינן מה יושב שאינו במיתה אלא ע"כ כיון דזר נמי אינו חייב מיתה בעבודה שאינה תמה ומחלל וע"כ איצטרך לילף ק"ו מיושב שאוכל ושלא רחוץ ידים ילפינן נמי דמחלל אף היכא דאינו חייב מיתה על שלא רחץ ידים כגון שאינה עבודה תמה כי הני דחשיב במתני' לקמן דף קי"ב ע"ב ומביא רש"י ד' י"ח ע"א וא"כ איך נלמד ק"ו מיושב שיחלל אף בעבודה דאין חייב מיתה ושפיר אמר ליה וי"ו אאופתא כתבתי לך כנ"ל ברור ונכון באין גימגום: