אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף יז.

דף טז:

רש"י ד"ה למה לי דכתב רחמנא כו' אטמא לא קמבעיא ליה כו' וכן מחוסר כפורים נמי לא כתיב בה חילול אלא מדאיקרי טמא ילפינן לה לקמן נראה כוונת רש"י דלתירוץ ראשון מ"מ קשה לישתוק קרא בטמא וע"כ קדושים יהיו אתי לטבול יום דאי לטמא קשה לישתוק ונילף ק"ו ממחוסר כפורים ולכך מתרץ רש"י דבמחוסר כפורים לא כתיב ביה חילול אלא מדאקרי טמא וע"כ איצטרך למכתב חילול בטמא ושפיר הייתי מוקי קרא דקדושים יהיו לטמא ולא לטבול יום ולכך איצטרך בטמא וטבול יום אתיא באם אין ענין וק"ל:

גמרא טבול יום דאם עביד במיתה מנ"ל דגמר חילול חילול מתרומה ואף ע"ג דלא ילפינן חילול אלא דוקא אם מוקמינן להאי קרא כרבי סימאי באם אינו ענין כמו שמפורש בסנהדרין וא"כ הדרא קושיא לדוכתה דאימא תנהו ענין לקרח קרחה ע"כ מתוך דהואיל והאי קרא לג"ש מתרומה אתי ולא מפרש ביה במאי קאי אי קאי על לא יקרחו קרחה או על טמא ע"כ לא תתננהו ענין אלא במאי דפוסל בתרומה דטבול יום פוסל דנפקא לן מובא השמש וטהר מחיל עבודה דלא פסיל בתרומה כגון קרחה לא מחיל עבודה דאם עביד כהן עבודה אף דעבר על לאו לא יקרחו קרחה לא מחיל עבודה וק"ל:

תוס' ד"ה טבול יום כו' ואע"ג דפרק הערל דרשינן ימי טהרה כצ"ל כו' וי"ל דר' סמאי דדריש הכא טבול יום מקרא אחרינא לא סבר לה כתנא דבי ר"י ומוקי ליה התם כו' כצ"ל:

בא"ד ותימא במים יובא וטמא הלא מפורש בהדיא דטבול יום איקרי טמא וי"ל דצריך קרא גבי עבודה כו' ולא ילפינן מהדדי והנה מ"ו הב"ז פי' וז"ל ר"ל דלא נוכל למילף לענין חילול אע"ג דמיקרי טמא לגבי תרומה משא"כ לענין מחוסר כפורים ילפינן שפיר דקרא דוטהרה איירי לענין קדשים דאשה כשירה לשחוט ר"ל דהם מביאים ראיה מאשה כו' ואשה לאו בת עבודה היא ואיך ילפינן מינה טמא ששימש על זה כתבו כיון דאשה מותרת בשחיטת קדשים א"כ שייך בה חילול כששחטה כשהיתה מחוסרת כפרה ונגעה בבשר עכ"ל ולא זכיתי להבין דבריו חדא דלמה לא ילפינן לענין חילול מטבול יום דאיקרי טמא לגבי תרומה וממחוסר כפורים ילפינן שפיר דקרא דוטהרה איירי לענין קדשים הלא קרא דטבול יום נמי מיירי לענין קדשים דקרא דובא השמש וטהר דילפינן מיניה דאסור באכילת תרומה קודם הערב שמש ק"ו לקדשים ועוד דאין זה תירוץ לתמיהת התוספות כלל דהתוספות מקשים כיון דאשכחן מפורש דטבול יום איקרי טמא א"כ ממילא נלמד שטמא ששימש חילל כמו דדרשינן מוטהרה ואף דהוא דחוק ומוקי אנפשי' דהתם ילפינן חילול כששחטה כשהיא מחוסרת כפורים ונגעה בבשר קשה דזה מצינו אפילו בטבול יום ע"כ נראה לי דהתוספות תמהו בזה כיון דטבול יום מפורש בהדיא דאיקרי טמא א"כ למה לי קרא שאם עבד חילל וכן למה לי קרא ובא השמש וטהר לאסור בתרומה תיפוק ליה דכתיב בהדיא דטבול יום איקרי טמא ותירצו התוספות דצריך קרא גבי עבודה כו' וגבי אכילת תרומה וקדשים ולא ילפינן מהדדי ר"ל מן טבול יום דכלים דלא שייך בהו עבודה ולא אכילה ולכך מקשו התוספות איך ילפינן חילול מוטהרה מכלל שהיא טמאה כיון דאשה לאו בת עבודה היא ואיך ילפינן מינ' טמא ששימש ומתרצים כיון דאשה כשירה לשחוט קדשים א"כ שייך בה חילול עבודה. ר"ל אף דלמ"ד דטמא מותר לשחוט מ"מ מצינו חילול עבודה גבה בשחיטה במחשבה וכיון דמצינו חילול עבודה גבה שפיר יכול למילף מינה דמחלל עבודה במקום אחר. ומקשים התוספות מזב וזבה ובעל קרי ושכבת זרע דמפורש התם דטבול יום איקרי טמא והדרה קושיתם לדוכתא דלא לכתוב חילול בטבול יום וגם למה לי ובא השמש דנקרא טמא לענין תרומה וקדשים ומתרצים התוספות בסוף דבריהם דאיצטרך ובא השמש וטהר דכתיב בשרץ דקיל טפי מנדה ושכבת זרע כנ"ל ברור ונכון:

בא"ד ותימא גבי זב וזבה ובעל קרי ושכבת זרע כתיב כמה פעמים ורחץ במים וטמא עד ערב ר"ל בנגיעת הזב או זבה כתיב ורחץ במים וטמא עד ערב והתם לאו מחוסרי כפרה וק"ל והא דלא מקשו התוספות מקרא דכתיב גבי ובא השמש דכתיב נמי וטמא עד ערב וי"ל דהתם יכול לפרש בענין זה וטמא עד ערב כי אם רחץ בשרו במים אז טהור ולא נוכל לפשוט שטבול יום טמא אלא מן ובא השמש וטהר אבל גבי כלי כתיב בתחילה במים יובא וטמא עד הערב וכן בזב וזבה כתיב בתחילה ורחץ במים וטמא עד הערב וק"ל:

בהגה ומיהו קשה אי להאי נחית א"כ נכתוב רחמנא טבול יום ומחוסר כפורים בהדיא ולא לכתוב טמא יש להקשות דהי' להם להקשות בפשיטות דאין צריך לכתוב אפילו טבול יום בהדיא ולישתוק מן טמא וע"כ אנא ידענה דזה קאי על טבול יום דאי על טמא קשה לישתוק קרא דקדושים יהיו ולכתוב מפורש חילול גבי מח"כ ונילף טמא בק"ו ויש לישב וק"ל ועיין בתוספות דסנהדרין ויבמות אבל אין להקשות דלפי תירוץ דאי לאו קרא דר' סימאי לא היה דרשינן מח"כ מוטהרה מכלל שהיא טמאה קשה השתא נמי דכתב רחמנא קרא דקדושים יהיו מנ"ל טבול יום דילמא קרא אתי לטבול יום דמחוסרי כפרה שהוא חמור מטבול יום דמת ובלא קרא לא הייתי יכול למילף דטבול יום דמחוסרי כפורים מחלל מקרא דוטהרה דלא הי' דרשינן וטהרה מכלל שהיא טמאה משום דקלישא טומאתי' אבל השתא דגלי לן רחמנא קרא בטבול יום אף דקלישא טומאתיה היו דרשינן שפיר מוטהרה שהיא טמאה על מח"כ ואיצטרך וטהרה דהייתי אומר דטבול יום דמחוסר הערב שמש וכפרה דוקא מחלל אבל אם היו לו הערב שמש ואינו מחוסר אלא כפרה לא לכך איצטרך וטהרה מכלל שהיא טמאה אף דמחוסר כפרה לבד חילל ומנ"ל טבול יום דמת ושרץ שיהיה מחלל זה אינו די"ל דע"כ דהאמת כן הוא לדברי התוספות דילפינן טבול יום דמת מוטהר מכלל שהוא טמא או כיון דע"כ ילפינן מה דפוסל בתרומה מחלל עבודה א"כ אין מקום לקושיא זו אבל לי היה נראה לתרץ קושית התוספות בענין אחר דר' סמאי סבר כמ"ד דלא הותרה טומאה אלא דהך פרשה א"כ בטבול יום לא יכול למילף מטהור מכלל דהוא טמא וכן מן המקראות דמפורש דטבול יום נקרא טמא כיון דחלוק הוא מטמא בפרה דכתיב וטבל איש טהור והזה הטהור ממעטינן שטמא אסור בפרה ומרבינן טבול יום הייתי אומר דלענין זה נמי חלוק טבול יום מטמא דאינו מחלל ולכך איצטרך קרא דר' סמאי אבל מחוסר כפורים דאסור בפרה לא יצא מכלל טמא שפיר דרשינן וטהרה מכלל שהיא טמאה וכיון שהוא טמא לא יצא מכלל טמא ומחלל דלא מצינו שחלק בפרה וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה