אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף יד:

דף יד.

גמרא ת"ש קיבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר ולפי' רש"י תפשוט דהולכה שלא ברגל לא שמי' הולכה יש להקשות היה לו להקשות ברייתות בל"ז אהדדי דמרישא משמע שחט ישראל וקיבל הכהן נתנו לחבירו וחבירו לחבירו משמע דהולכה שלא ברגל שמי' הולכה ומסיפא משמע איפכא דקתני יחזיר לכשר משמע דהולכה שלא ברגל לא שמי' הולכה ויש לישב דבל"ז היה סבר המקשה הא דקתני נתן לחבירו מיירי שחבירו פושט ידו אליו והוא נותנו בידו והוא מקרב אליו ונותן לחבירו וכן מקרב אליו ונותן לחבירו וכן הא דקתני קיבל הכשר ונתן לפסול מיירי נמי בענין זה שפסול פשט ידו לכשר והוא נתן לתוך ידו ופסול קירב אליו ועשה פסול הולכה שלא ברגל ולכך יחזיר לכשר דקמ"ל דאף דהולכה שלא ברגל שמי' הולכה ועשה זר עבודה קמ"ל דאפשר לתקנו דיחזיר לכשר דלא דמי לשאר עבודות דמאחר שנעשה בפיסול אי אפשר לחזור ולעשותן בהכשר אבל הולכה אפשר לתקן כמו גבי פלוגתא דר' חייא ורבי ינאי אבל עכשיו דדחו ליה דניידי פורתא אבל הולכה שלא ברגל לא שמי' הולכה אם כן לחלק בניידי דאם נתן כהן לחבירו בלא ניידי פורתא דיחזיר ונשמע מיניה דאפשר לתקן אלא ע"כ דהאמת כן הוא ונקט פסול לאשמועינן שני רבותות חדא דלא איפסול במאי דאיפסיק פסול ועוד דהולכה שלא ברגל לא שמי' הולכה ויחזיר לכשר דאפשר לתקוני' א"כ שפיר פריך תפשוט מיניה דהולכה שלא ברגל לא שמי' הולכה ותירץ יחזור הכשר ויקבלה וזר מעשה איצטבא קעביד ולעולם היכא דנעשה בפיסול אי אפשר לתקנה ודוק בענין זה:

תוס' ד"ה שיכור מ"ו הב"ז מגי' בכאן ודלא כר"י ולפע"ד לא נראה כן דבהדיא כתבו התוספות בבכורות דף מ"ה ע"א בד"ה ובשאר דברים דמיירי בסוגי' זו בשאר דברים המשכרים וכר' יהודא דמחיל עבודה והן הן דברי התוספות בכאן דלא ניחא להו פי' רש"י לפרש שיכור הוא שתוי יין דלא משמע בפרק ואלו מומין הכי ופירשו אלא שיכור ר"ל שיכור דהכא בשאר דברים המשכרים לר"י זה אתי כר"י דכל המשקים המשכרים מחיל עבודה אך התוספות תירצו כאן עוד תירוץ אחר ומיהו ר"ל לעולם שיכור הוא שתוי יין דפשוטו משמע שתוי יין ואתי אפילו אליבא דכ"ע אלא דהתם אי אפשר לומר שתוי יין כדפריך התם והא כדאיתא והא כדאיתא כן נראה לי ברור ונכון:

תוס' ד"ה איבעיא להו דבריהם מעורבבים מאוד ובדברי מ"ו הב"ז לא זכיתי להבין כוונתו ע"כ נראה לפי ע"ד להגיה בדרך זה וז"ל פרש"י לפסול בה מחשבה דאי שמה הולכה מחשבה שלא לשמה או פיגול פוסלת בו וגם אם זר מוליך בהושטת יד פסולה ואין יכול לתקן בכהן בהושטת יד דכהן ואי לא שמה הולכה אינו קרוי עבודה וצריך להחזיר הזורק אחריו ולעשות הולכה ברגל וגם אם עשאה זר או יושב אין בכך כלום ויכול לתקן בכהן להחזיר ולהוליכו כהן ודקאמר ת"ש כו' דדילמא לאו עבודה היא ויושב פסול היינו כי לא תקנה ר"ל אבל עכשיו בדיוקא אינו יכול לומר הא דיושב פסול כי לא תקנה אבל אם תקנה יושב כשר א"כ מאי אירי' יושב אפילו עומד בכי האי גוונא נמי פסול עד שיתקן ויוליך ברגל אלא ע"כ עומד כשר בכי האי גוונא משום דהולכה שלא ברגל הוי הולכה ויושב פסול מהאי טעמא שעשה עבודה מיושב ואנן בעינן לעמוד ולשרת וק"ל:

רש"י בד"ה יחזיר לכשר כו' אשמועינן תרתי כוונתו כיון דרוצה להוכיח דהולכה שלא ברגל לא שמה הולכה א"כ מאי אירי' לפסול אפילו לכהן כשר צריך להחזיר אלא ע"כ דנקט פסול דאשמועינן תרתי דלא פסול במאי דמפסקי פסול והולכה שלא ברגל לא שמי' הולכה וק"ל:

גמרא איתמר אמר עולא אמר ר"י הולכה שלא ברגל פסולה אלמא לא אפשר לתקוניה אע"ג דפי' רש"י למטה והתניא לעיל זר ואונן פסול שלא הוחזרה א"כ תני פסול אף דאפשר לתקוני מ"מ תמן מוכח דאי אפשר לתקוניה מדשני בלישני' דפעם אחד תני הולכה שלא ברגל לא שמיה הולכה אבל אח"כ נפשוט ליה ותני פסולה ש"מ דאי אפשר לתקוניה וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה