פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף יג.
גמרא הפסח והחטאת כו' ר"ש מכשיר בהילוך שהיה אומר אי אפשר שלא בשחיטה כו' אבל אפשר בלא הילוך כו' צ"ע אם ר"ש מכשיר לגמרי וכשרין ומרצין או כשרין ואין מרצין ולבי היה אומר לי דכשרים ואין מרצין דאל"כ קשה למה אפקי' רחמנא הולכה בלשון קבלה ולא שמענו שום תנא דפליג אוהקריב את הכל המזבחה זו הולכת אברים לכבש דדרשינן בריש פרקין דף ד' ע"א וכ"ע מודים דוהקריב זו הולכת אברים לכבש וא"כ אי מכשיר ר"ש לגמרי למה אפקה רחמנא קבלה בלשון הולכה ע"כ נראה לי דר"ש סבר דהא דאפקה רחמנא קבלה בלשון הלכה ללמוד דהולכה לא תיפוק מכלל קבלה דוקא בשלמים הוא דקרא בשלמים כתיב אבל חטאת דנלמד בכל ד' עבודות למצוה מהקישא דזאת תורת עולה ולעכב ילפינן מקראי דכתיבי בחטאת ופסח לעיל דף ח' ע"א והולכה לא כתיבא וסבר ר"ש כיון דהולכה עבודה דאפשר לבטלה לא ילפינן מקבלה לעכב אלא למצוה ילפינן משלמים דלא נפקא הולכה מכלל קבלה ולכך בעבודות חטאת הפנימיות שאין יכול לבטלה מודה ר"ש שמחשבה פוסלת דילפינן הולכה מקבלה ורבנן סברי כשם שאין חילוק למצוה כך אין חילוק לעכב ואין להקשות דלפי זה יהיה פיגול בהולכה אליבא דר"ש בשלמים וכן בחטאת ופסח דילפינן משלמים ובגמרא משמע דבהולכה לא מפגלינן אליבא דר"ש דקאמרי הא רבנן הא ר"ש י"ל הא דסבר ר"ש הולכה לא נפקא מכלל קבלה זה דוקא בפסול שלא לשמו דקרא והקריב את דם השלמים כתיב בשלא לשמו אבל בפסול פיגול סבר כיון דהולכה עבודה שאפשר לבטלה לא ילפינן מקבלה וצ"ע:
שם ת"ל אם האכל יאכל כו' פיגול יהיה כצ"ל כי קרא פיגול הוא לא ירצה כתיב בקדושים ואין ענינו לכאן ת"ל לא ירצה המקריב אותו כצ"ל:
רש"י ד"ה דיקא כתב מ"ו הב"ז אלא בזריקה הס"ד ואח"כ ד"ה במחשב ואין ספק שנפל טעות בדפוס וצ"ל פיגול הס"ד וד"ה אלא בזריקה סה"ד היינו זריקה ר"ל מדכתיב לעיל לא ירצה המקריב:
בד"ה לא קשיא כו' כתב מ"ו הב"ז שפיכת שריים לקמן הוא ס"ד ואיני יודע מה ענינו לזה עכ"ל נראה לי ברור דזה קאי למטה בד"ה הא דאמר כו' ע"מ לשפוך שריים דאיתרבי בהדיא אפי' שפיכות שריים ואי נמי אחת משאר האכילות דקשה לרש"י דהא ממעטינן שפיכות שריים ולכך מתרץ רש"י דאיתרבי אפילו בהדיא שפיכות שריים לקמן:
תוס' ד"ה אתה אומר כו' לעיל פי' הקונטרס ר"ל דף ד' ע"א:
ד"ה בכהן כשר ובכלי שרת כו' וקשה ס"ד אלא מדגלי רחמנא גבי קבלה ג"ש ילפינן בכל דוכתא הכהן הוי בכיהונו ואם לא נכתב קרא דאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם הייתי אומר איפכא דוקא גבי קבלה הוא כהן בכיהונו דילפינן ג"ש אבל לא בכל מקום אך הא קשיא לא לכתוב רחמנא בגדיהם בכל מקום ולא ג"ש ונילף מקרא דאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וא"כ בכל מקום דכתיב כהן דוקא בכהונו ויש לישב:
ד"ה דיקא נמי ויש לפרש במסקנא דנקט לשון פסול דאיירי בשלא לשמן דהוי בכל ד' עבודות ר"ל דפיגול אם חשב לקבל דמו ע"מ לקבל מקצת דמו למחר לא הוי פיגול ואם חשוב בשלא לשמו לקבל מקצת דם לשמו ומקצת דם שלא לשמו פסול: