פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף ט.
גמרא מתקיף לה כו' ממאי דבמותר פסח כתיב דילמא במותר אשם כתיב יש להקשות איך עלה על דעת המקשן דבמותר אשם כתיב הא כתיב אם כבש אם עז ואשם אין בא מן עזים ויש לישב דהמקשן היה סבור דזה ע"כ אתי לאיזה דרש כיון דבפסח נמי אינו מיתוקמא אבל לפי האמת אין כאן קושיא כלל וק"ל:
תוס' ד"ה דילמא במותר אשם כתיב תימא כו' ואלו מותר אשם קרב עולה נראה לי דזה ע"כ נלמד מן קרא דמותר אשם קרב עולה דאל"כ אין כאן ריח קושיא וי"ל כו' אלא שיעקור שם אשם ממנו לשחטו לשם שלמים או לשם זבח אחר דלא דרשינן ליה בכלל ופרט כצ"ל ונראה לי משום דאי הוי דרשינן בכלל ופרט הייתי אומר אין בכלל אלא מה שבפרט שלמים אין מידי אחרינא לא ע"כ פירשו התוספות דלא דרשינן בכלל ופרט אלא דזבח רבוי היא אלא דאכתי יש להקשות אימא כל דשחיט ליה להוי כוותיה זה אינו קושיא כיון דנלמד מן קרא דמותר אשם קריב עולה אם כן ה"נ כל מה דשחיט ליה הוא עולה ואיצטרך לרבות כל זבח לאיזה זבח ששחט קרב עולה וזה שפירשו התוספות ולעולם קרב עולה אך אין להקשות לפ"ז ולשתוק משלמים ותירצו ואתי קרא למימר דבעי עקירה ר"ל לעקור משם אשם אבל אי לאו קרא שלמים אלא היה נכתב לזבח לא היה נלמד דבעי עקירה אלא הייתי אומר שאם שחטו לשם זבח אחר יהיה עולה אבל אין מצוה לעקור וע"כ איצטרך לזבח שלמים שצריך לעקור שם אשם ממנו ומ"מ כל מה דשחיט ליה להוי עולה כן נראה לי ברור ונכון:
ד"ה ושלמים הבאים מחמת פסח כו' וקשה דבפסחים כו' ושלמים הבאים מחמתו ליום ולילה אין זה שם בגמרא אלא זה הוא מדברי התוספות ר"ל דשלמים הבאים מחמתו ליום ולילה אבל לא חגיגת י"ד ונראה כו' כי ההוא דתורת כהנים וכאן קיצרו בדבריהם ולא הביאו הת"כ ובפסחים דף ע"א ע"ב הביאו הת"כ ונלמד מן קרא ובשר זבח תודת שלמיו ושלמים הבאים מחמת פסח שנאכל ליום ולילה כו' ובפסחים בפרק האשה גבי ה' שנתערבו עורות פסחיהם כצ"ל כו' ושלמים הבאים מחמת פסח דשמעתין נמי היינו מותר פסח אע"ג דכבר תנא פסח שעברה שנתו האי שלמי פסח הוי לא עברה שנתו במותר פסח דאם כן מאי פריך והא מהכא נפקא ע"כ ידע מהני חלוקים דאיצטרך לעבר זמנו ולא שנתו שנתו ולא זמנו ויותר הוה ניחא לאוקמי' בשמעתין כפירוש רש"י דע"כ מתחילה נלמד פסח שעברה שנתו לכל מצות שלמים ע"כ לאו לכל מילתא דשלמים דהא פסח שעברה שנתו נאכל ליום ולילה ושלמים נאכלים לשני ימים ולילה אם כן שלמים הבאים מחמת פסח דהיינו חגיגת י"ד הייתי ג"כ מדמה לשלמים בסמיכה ותנופה וחזה ושוק אבל לאכילה ע"כ איצטרך לימוד אחר באלו דברים שיהיה דומה אף באכילה לשלמים יהיה נאכל לשני ימים ולילה: