פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף ה.
תוס' ד"ה אשם כו' ולמה לי מוצא שפתיך אליבא דמסקנא אין כאן קושיא דהא בע"ב פריך מאי חזית דאקשת לשלמים אקיש לחטאת וע"כ ילפינן ממיעוט דאותה ומאותה לבד ה"א דלירצו ולא יליף ממוצא שפתיך אלא דלא לירצו כפירוש רש"י ד"ה ריש לקיש וע"כ צריכין אנו לומר דהתוס' הקשו על המקשה דלמה ליה להדר אקרא דמוצא שפתיך כיון דניחא ליה עולה ושלמים נילף אשם מינייהו בהקישא דזאת התורה וע"ז תירצו דאדרבה ה"א איפכא אלא ע"כ דלא ילפינן בהקישא כלל רק מסברא דמצינו דבאין לאחר מיתה וכו' ולכך פריך אשם מנ"ל ולכך הקשו בדיבור שני ד"ה אשם לא ליתי כלל תימא הא לא איצטרך דבשלמא בל"ז ה"א דמקשה פריך כיון דלא איצטרך מוצא שפתיך לגופי' דילמא אתי למעוטי אשם ואי לא נכתב כלל ה"א דילפינן אשם מעולה ושלמים אבל השתא דתירצו דע"כ דאי אפשר לומר דבר זה דאדרבה נילף איפכא אלא ע"כ דלא ילפינן בהקישא כלל וע"כ לפי מה דס"ד דמקשה ניחא ליה בעולה ושלמים ולא קשיא ליה אלא אאשם וכיון דמשני דיליף ממוצא שפתיך ע"כ לגופי' לא צריך דמסברא ידעינן עיכובא דלא אתי לאחר מיתה וע"כ קרא אתי דיעלה ולא ירצה ותירצו די"ל דהשתא הדר ביה כו':
ד"ה הא שאר ובהקישא דזאת התורה כו' ר"ל אף דלפי המסקנא ילפינן בהקישא מ"מ לא איצטרך אותה דאם כן לא ליכתוב עיכובא אלא באחד ומדאיצטרך עיכובא בפסח וחטאת ש"מ דבאשם אינו מעכב עיין בב"ז וכתב לתרץ קושית התוספות ואני דקדקתי ולא יכולתי לעמוד על דבריו דהא הש"ס פריך מאי חזית דאקשת לשלמים אקיש לחטאת לחומרא ואם כן עיקר קושית התוספות דליכא למימר לחומרא מקשינן דאם כן מדאיצטרך תרי עיכובי בפסח וחטאת וק"ל אבל לי נראה דאין כאן קושיא דע"כ בהאי הקישא לא כתיב פסח אלא חטאת ואשם ומנחה ושלמים ופסח ילפינן לקמן דף ז' ע"ב מביום צותו וגו' ואם כן בודאי אי לא כתיב חטאת הוי ילפינן חטאת ואשם בהקישא דזאת התורה משלמים דמפסח ליכא למילף דלא כתיב בהאי קרא אלא דהייתי יליף פסח לבד לעיכובא דמה שלמים לא חלקת כו' ולכך איצטרך בחטאת עיכובא והשתא הייתי יליף אשם מיניה כקושית הש"ס ולכך איצטרך אותה ועיכובא בפסח איצטרך כיון דהקישו הכתוב לשלמים ה"א דדינו כמו שלמים ולכך איצטרך עיכובא בזביחה גבי פסח וילפינן ע"כ מה שלמים לא חלקת וק"ל: