אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף ב.

גמרא כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לשם בעלים. כתב הרמב"ם בפי' המשניות וז"ל ואע"פ ששחט שלא לשמן כגון ששחט עולה לשם חטאת כו' וממה שאמר לבעלים תבין שאינו מדבר אלא על הקרבנות שיש להם בעלים ידועים אמנם קרבנות ציבור אין פוסלת אותן שחיטה שלא לשמן שכך אמרו רז"ל קרבנות ציבור סכין מושכתן לכמות שהן עכ"ל ונפלאתי דהא האי דסכין מושכתן הוא בדף ו' ופשיטא לפי' רש"י אין ענין כלל להכי דהתם מיירי ששחט סתם ולא ידע מה הן ואפילו לפי' הערוך שהביאו התוס' מיירי דלב ב"ד מתנה עליהן אע"פ שאמרו שהן תמידין אם ירצו להקריבו לשם זבח אחר כגון למוספין רשאין לפי שבזמן שמשך הסכין לשחיטת התמיד הרי הוא תמיד ובזמן שמשך זה לסכין של מוסף הרי הוא מוסף וא"כ דוקא התם שב"ד התנו מתחילה לכך שאם ירצו ליקח מן כבשים המוכנים לתמיד לשל מוסף רשאים אבל אם שינה הכהן ושחט עולת מוסף לשם חטאת פשיטא דפסולה וכן משמע בפסחים דף ס"א ובזבחים דף ד' דשינוי קודש ישנו בציבור כביחיד אבל שינוי בעלים אינו בציבור ואם איתא לדברי הרמב"ם הא איכא שינוי קודש בשחיטה דאינו בציבור כביחיד. ועוד מאי דייק הש"ס מדקתני כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן ולא קתני שלא נזבחו לשמן ש"מ סתמן כשרין ועלו דילמא לעולם דסתמא נמי לא עלו והא דלא נקט שלא נזבחו לשמן דילמא משום (דוקא) [פנים מאירות: דיוקא] דבקרבן ציבור אף שלא לשמן כשרין ומרצין אלא ע"כ פשטא דסוגיא דהש"ס דשינוי קודש פסול אף בקרבנות ציבור בין בשחיטה בין בשאר עבודות. וראיתי ברמב"ם בפ' ט"ו מהלכות פה"מ שכתב כל הזבחים שנשחטו במחשבת שינוי השם בין בקרבנות צבור בין בקרבנות יחיד כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן החטאת והפסח כו' הרי להדיא שכתב בעצמו ששינוי קודש בשחיטה פסול בין ביחיד בין בצבור וע"כ צריכין אנו לומר שחזר בחיבורו מפירושו שפי' במתני' וק"ל:

תוס' ד"ה כל הזבחים כו' עבודה קמייתא נקט וה"ה קבלה כדקתני סיפא נראה דה"ה דהוי מצי למימר דממתני' גופי' מוכח דאסור לשנות בכל ד' עבודות מדקתני אלא שלא עלו ע"כ קמ"ל כדקאמר הש"ס דבקדושתייהו קיימא ואסור לשנויי בה אלא התוספות קושטא דמילתא נקטי דתני בהדיא בסיפא וק"ל:

בא"ד וא"ת אי אההיא קאי כו' יש להקשות דילמא המקשה הוה ידע הטעמים למה פסול לשם זבח וכדמפרשינן בפ' ב"ש אך התם לא מייתי קרא לשם זובח ולכך פריך הכא אשינוי בעלים מנ"ל דהיינו זובח כדמפרשי התוספות בסמוך ואין להקשות כיון דידע מזה מאי פריך על שינוי קודש זה אינה קושיא דמהדר מנ"ל שלא עלו לשם חובה ומקרא דהתם אינו מוכח אלא כשרין ומרצין ויש לישב וק"ל:

בא"ד כמו שאפרש ר"ל כיון דקושית התוספות דמאי פריך שינוי בעלים מנ"ל דילמא באמת שינוי בעלים אינו פוסל א"כ לפי תירוץ התוספות נמי קשה מנ"ל דלא עלו לשם חובה בשינוי בעלים כיון דאינו מוכח ממתניתין וממתניתין דפ' ב"ש נמי אינו מוכח דילמא שינוי בעלים כשרים ומרצים ולכך פירשו התוס' כמו שאפרש ר"ל מקושיות דלמטה מוכח זה דהני ד' כשרים ומרצים ובשינוי בעלים לא עלו לשם חובה וק"ל:

בא"ד ועוד י"ל כו' ולהכי נמי פריך בפירקין כו' כן הוא גירסת מ"ו הב"ז ולפ"ד הלשון ד' דברים אינו מדוקדק וגם ה"נ אינו מדוקדק דזה עיקר תירוץ התוס' ונראה לי להגיה בענין אחר דהתוספות תירצו ועוד י"ל על תחילת הקושיא מנ"ל להש"ס שינוי בעלים דפסול דקבעי עלה בגמרא ותירצו דלשמן משמע בין שינוי קודש בין שינוי בעלים ולהכי ר"ל לפי תירוץ זה מיושב גם קושיא זו למה פריך בפירקין על הנך ד' דברים משום דלא איירי בהם במתני' וכצ"ל:

בא"ד וא"ת והא בפ' ב"ש כו' יש להקשות דמאי קושיא דילמא איצטריך תרי לימודים דאי מחד הייתי אומר כשרים ומרצין ועלו לשם חובה ולכך איצטרך קרא שלא עלו לשם חובה ונראה דע"כ שינוי בעלים לא מייתי התם בפ' ב"ש קרא ומ"מ מהדר תנא למילף אפילו מחד קרא שלא עלו לשם בעלים לשם חובה א"כ ה"ה בשינוי קודש ובזה יש לישב דלא מקשו התוספות בל"ז קושיא זו ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה