פנים מאירות חלק ג· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה יד
היום יום א' י"ד מרחשון תע"ו. בא לפני הוראה באווזא שהיה מונח במעי' כמוטל חופית והיה דומה לביצה קרושה וחתכתי השלחופית ומצאתי שהיה כולה מלא נוצות קטנות וגדולות ארוכות וקצרות וכבר דיברו בנידון זה האחרונים הט"ז בס"ס נ"ח בשם הב"ח שהדעת מכרעת מתוך שנתרבה שומנם לא הי' כח בטבע האווזא להוציא גידול הנוצות לחוץ וגדלו בפנים וכן הכשיר מר"א אשכנזי וכן כתב הפרי חדש וספר לחם הפנים והסכימו כולם להתיר חוץ מתשובות שארית יוסף שפיקפק בדבר ולא היה לפני תשובה זו אך תמה אני על טעם המתירין כי אין זה אלא דברי נביאות אדרבה נראה לומר שהאווזות מנקרי' בנוצות ובולעים הנוצות ובסוף הנוצות חדים כמו קוץ ונקבו בני מעים ויוצאים לחוץ לתוך חלל הגוף וע"י הליחה נקרם עליהם עור למעלה ומתוך שהרהרתי תפשתי בתוך העור קוץ קטן כחצי זרת ארכו ושמחתי כעל כל הון שהצלני ה' משגי' ואחר זה בא לי שאלה כיוצא כזה מבני הרב מהר"י אבד"ק נעשוויני שמצא בתוך בני מעים של אווזא שקורין טריפה דערם נוצות ארוכות ונוצות קטנות תחתיהן ומרוב גודלם נתקשה ממש כאבן ובראש השני היה מבעט ויוצא כמחט עבה ונסתפק בדבר מאוד ואני אומר בטח מה שכתבו האחרונים מתוך שנתרבה שומנם לא היה כח בטבע האווזות להוציא גדולי הנוצות לחוץ ודבר זה בדוי מלב ואין הדעת סובלתו ונשתקע הדבר ולא נאמר ואיפכא מסתברא שבלעו הנוצות וניקבו בני מעים ויצאו לחלל הגוף ודינם כדין קוץ הנמצא בחלל הגוף אלא אם נמצאו מונחים בתוך המעים דלא יצאו לחוץ לחלל הגוף בזה יש להכשיר מידי דהוי אמחט שנמצא מונח בתוך המעים דמכשרתן אבל אם מוצאי' הנוצות בחלל הגוף בזה יש להטריף כדין קוץ הנמצא בחלל הגוף ומה שכתבו האחרונים שמחמת שומנם גידלו בפנים דבר זה אין לו שחר אלא תולין במצוי וזה מצוי שהאווזות מנקרי' בנוצות ובלעו הנוצות וניקבו בני מעים ויצאו לחלל הגוף וראוי להטריף וה' ינחני בדרך אמת.