פנים מאירות חלק ג· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה ט
משה משה לא פסיק טעמא וריחו לא נמר ופרח צרוף ה"ה אהו' ידידי כנפשי המופלא בר אבהן ובר אוריין כבוד מהור"ר משה ג"ב נר"ו:
הנה כתבו קבלתי ונתמלאה ביתי אורה ואמרתי להשיב מפני כבוד אודו' באחד ששגג ולא הניח תפילין של ראש במצחו ועבר על מצות עשה דלהרמב"ם דמנה תפילה של ראש בפני עצמו אך לזה כבר חלף ועבר בוידוי דברים ונמחל לו כדאמרינן בסוף יומא עבר על מצות עשה לא זז עד שנמחל לו אבל חרד לבו על ברכה לבטלה לפי דעת הרמב"ם עובר על לאו דלא תשא דאוריית' דלא כדברי התוס' סוף ר"ה דאינו אלא מדרבנן ושואל ההוא במר נפשו רוצה להחמיר בתשובה אבל הוא מקצירי ומריעי ורוצה לידע הלכות תשובה עכ"ל אומר אני דמתחילה צריכין אנו לברר אם עבר כמה עשות בזמנים הרבה דלמא אף דמתחרט מ"מ חייב להביא עולה וכי היכא דעבד בשוגג על חיוב חטאת מחויב להתענות על שגגתו ארבעים יום כנגד קרבן חטאת כמו דאיתא ביו"ד ס"ס קס"ה ובא"ח ס"ס של"ד והעשיר יתן יותר מעט כשרוצה לפדות התענית יעויין שם ועי' בא"ח סימן קס"ח במג"א ס"ק י"ב א"כ נוכל לומר בעולה מתכפרת על חייבי עשה שמחוייב בתענית נגד העולה וכי היכא דאם עבר עבירה שחייב חטאת מחויב לקבל תענית לצער עצמו ולא סגי אם יאמר פ' חטאת ויאמר שאמירתו יהי' במקום חטאת ה"נ בחייבי עשה וכמו שיש לחלק בחטאת אם נתחייב כמה חטאות הנ"ל נימא בעולה שחייב כמה עולות ויש לו לקבל תעניתו ולסבול צער כמו בחטאת אך לכאורה נראה דבעולה שבא על העשה כמו שפי' רש"י בפרשת ויקרא ונרצה לו א"ת על כריתות ומיתות ב"ד או מיתה בידי שמים או מלקות הרי עונשין אמור הא אינו מרצה אלא על עשה ועל לאו שניתק לעשה ועי' ביומא דף ל"ו ע"א מ"מ בזמן שאין בה"מ קיים אין צריך לקבל צער נגד עולה דעולה דורן הוא דאמרינן ריש זבחים דף ז' ע"ב ואמר רבא עולה דורן הוא היכי דמי אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה ואי דאיכא תשובה הא תניא עבר על מצות עשה ושב לא זז משם עד שמוחלים לו אלא ש"מ דורן הוא תניא נמי הכי ר"ש אומר חטאת למה בא לפני עולה לפרקליט שנכנס דורן אחריו וכיון דדורן הוא כבר נתכפר לו כפרה גמורה ואינו צריך לענות נפשו כאילו היא דורן וראיה מפרק היה קורא דף י"ז ע"א רב ששת כי הוה יתיב בתענית בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שב"ה היה קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט כו' למה לו למימר ואין מקריבין אלא חלבו ודמו הוי ליה למימר הכי מקריבן קרבן ולכלול גם עולה ואין לומר שידע שלא עבר על עשה הא אמרינן בגמ' ריש זבחים דף ז' אין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה אלא ע"כ שאין צריך לסבול צער של עשה רק בתשובה ובחרטה נתכפר לו לגמרי ואף שיש לדחות כיון דעולה כולה כליל וגבי תענית לא נתמעט אלא חלב ודם וכל הגוף קיים מ"מ הדעת מכרעת שאינו צריך עינוי נפש דאף בדיני אדם חמור מצות עשה מלא תעשה כמו דאיתא בכתובות דף פ"ו ע"א ובחולין דף קל"ב ע"ב דקאמר במה דברים אמורים במצות לא תעשה אבל במצות עשה מכין אותו עד שתצא נפשו היינו דוקא קודם שעבר על העשה ויש בידו לקיים אבל לאחר שעבר קי"ל דאין מענשין אלא בעידן ריתחא כדאיתא במנחות מ"מ נראה דאף אם נימא שחייב לצער עצמו נגד העולה מ"מ אינו דומה לחטאת שמחוייב להביא על כל חטא שחטא לפי דינו בהלכות שגגות מ"מ הא אמרינן ריש זבחים דף ו' דחטאת על כל חטא וחטא בא לאתויי חדא חטאת והכא גבי עולה כיון דאי נמי כמה עשה גבי' אכפרה ופי' רש"י דכתיב ונרצה לו מלמד שנתרצה להקב"ה אלמא כולן נתכפרו עכ"ל הרי לפניך שכולן נתכפרו א"כ על כמה עשות שעבר ועשה תשובה עולה דורן על כולן וסגי' בכל דהו שמקבל עליו ובדבר ברכה לבטלה לדעת הרמב"ם והביא המג"א בא"ח סי' רט"ו שהרא"ש והתוס' הסכימו שהוא מדרבנן ובר מכל דין כיון דלפי מנהגינו אומר בכל פעם בשכמל"ו וזה תיקון שלא עבר על לא תשא כמו שהביא הב"י באו"ח סי' ר"ו וז"ל בשם ירושלמי הדין דנסיב עיגולא ומברך עלוי והוא לא אתי בידיה צריך לברכא עלויוי זמן תניות א"ר תנחום צריך לומר בשכמל"ו שלא להזכיר שם שמים לבטלה עכ"ל הרי להדי' שאם אומר בשכמל"ו אחר ברכה שאין צריכה תיקון שלא הוציא שם שמים לבטלה וכן משמעות כל הפוסקים א"כ לא חטא כלל בהוצאת שם שמים לבטלה רק תשובתו נרצה בחרטה ומודה ועוזב ירוחם מן השמים והבא לטהר מסייעין לו כתבתי ברהיטא. היום יום כ"ו מנחם תצ"ו לפ"ק נאום מאיר