אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קפח

שאלה קפז

שאלה מהרב המופלג מוהר"ר יאסקי הא דאיתא בנדרים דף ט' ע"ב ברש"י ד"ה נמי וכו' אבל בבל תאחר לא דכל היכי דאיתא בי' גיזא דרחמנא איתא עכ"ל. והיא להדיא נגד סוגיא דראש השנה דאף בנדבה איכא לאו דבל תאחר ובש"ס דמגילה איתא אין בין נדר לנדבה כו' הא לענין בל תאחר זה וזה שוין. וכתב בספר שבות יעקב הנה קושיא זו לכאורה תמוה מאוד וראיתי בתשובות פנים מאירות סי' צ"ט שנשאל גם כן קושיא זו ורוצה להוציא בשביל תמיה זו סוגיא דש"ס מפשטן בדברים שאינם ברורים ונכונים כלל והקושיא במקומה ולענ"ד נראה לתרץ דהתם בנדרים מיירי בשוגג שהרי בנדבת כשרים קאמר דלא חיישינן שיפשע במזיד לעבור על בל תאחר דהא דומי' דמעילה קתני להכי אמרינן דליכא בל תאחר דכל היכי דאיתא בי גזא דרחמנא אית' מה שאין כן במזיד דחמיר זה וזה שוין לענין בל תאחר וזה בדיקדוק כוונת הר"ן שם שפירש וז"ל נדבה נמי דילמא אתי לידי תקלה דילמא פשע ומאחר להביא יותר משלשה רגלים עכ"ל. הרי דבנדבה אינו עובר אלא א"כ פשע במזיד משא"כ בשוגג ורש"י לא ס"ל כפי' הר"ן דמיירי בפשיעה מכח דיקדוק לשון הש"ס ולכן פי' בשוגג ולענין גיזה ועבודה ולא בבל תאחר דבשוגג בנדבה ליתא כיון דכל היכי דאיתא בי' גזא דרחמנא איתא ועיין בש"ס חולין דף קל"ט והצעתי הדבר לפני גדולים והסכימו לדברי עכ"ל שבות יעקב:

והנה תמה אני אם גדולים יסכימו לפירושו שהוא מוטעה דאיך יעלה על דעת דילפינן בג"ש דבנדבה עובר בבל תאחר מנדר לעשות פירוד בין הדבקים ולחלק דבנדר עובר בשוגג ובנדבה אינו עובר מטעם כל היכי דאיתא בי' גזא דרחמנא איתא אם כן בנדר נמי נימא הכי כל היכי דאמר ואפרוש ועוד דהא סתמא דש"ס קאמר במגילה הא לענין בל תאחר זה וזה שוין אם איתא לדבריו אף בבל תאחר אינם שוים דהא בשוגג עובר בנדר ובנדבה אינו עובר כי אם במזיד והוא עצמו הביא דברי הש"ס ואיך עלה בלבו לחלק דש"ס קאמר דווקא לענין מזיד הם שוים ולא לענין שוגג ועוד היכן מצינו בכל התורה שאם עובר במזיד בלאו ובשוגג לא יהיה לו עון וחטא לגמרי ועוד תליא בוקי סריקי בדברי הר"ן שכתב וזה ברור בדיקדוק כוונת הר"ן שם שפי' וז"ל נדבה נמי כו' דשמא פשע ומאחר להביאו יותר מג' רגלים הרי בנדבה אינו עובר אלא אם כן פשע במזיד משא"כ בשוגג עכ"ל. ועלה בדעתו דהר"ן לישני דקרא נקט כמו אז תפשע לבנה שהוא לשון מרד ועל כל פנים בכלל מזיד וח"ו לחשוד להר"ן שעלה במחשבתו כך דהא כנדרי כשרים קתני לא אמר כלום וכנדבותם נדר בנזיר ובקרבן וע"ז אמרינן מ"ש נדר דלא נדרי כשרים משום דאתי לידי תקלה נדבה נמי דילמא אתי לידי תקלה ולפי' הר"ן שיעבור במזיד איך יעלה על דעת שכשרים יעברו במזיד בלאו וכי אנשים כאלו שיעברו במזיד כשרים מיקרי הלוא בכלל רשעים הם שעוברים במזיד בלאו אלא נשתקע הדבר ולא נאמר ומעולם לא עלה ח"ו דבר זה על לב הר"ן אלא לישני דרבנן נקט כמו פשיעה גבי שומרים שאינו משמר כראוי הוי פשיעה אף שאינו מזיד הכי נמי דכוותי' שמא יפשע ויתרשל ולא יביא ובאיחור הזמן יבוא לידי שכחה ולא יביא בג' רגלי' ויעבור אבל לא ח"ו לחשוד לכשרים שיעברו במזיד ולא ידעתי איך אפשר להוציא דבר זה משפה ולחוץ והדין שרצה להמציא מדנפשי' אין לו שחר ואני לא אעשה סניגורין לדבריו אף שהדבר דחוק בדברי רש"י מכל מקום דחקינן דלא לשוי' לרש"י טועה בדבר הלכה אבל מה שכתב שהוצאתי סוגי' הש"ס מפשטן בדברים שאינם ברורים ונכונים כלל עתה אפרש ת"ל שכל בי רב וצורב מוכרח ללמוד פשט זה בש"ס דהא פריך שם תשמור זו מצות לא תעשה למה לי מלא תאחר לשלמו נפקא וכן פריך מכמה מקראו' הכפולים ומשני דצריכי כל הני כפולים חד לאמר ולא אפריש וחד דאפריש ולא אקריב וצריכי והנה אפרוש ולא אקריב שייך בין בנדר ובין בנדבה ופריך אי אפשר לומר לאמר ולא אפריש דהא בהאי קרא דמוצא שפתיך דדרשינן כל הנך לימודי' כתיב בסיפא דקרא נדר ונדבה וממילא ילפינן דאף דאמר והפריש עובר על לאו דתשמור וא"כ לא תאחר למה לי ומשני משכחת לה דאמר ולא אפריש בנדבה דאמר הרי עלי עולה על מנת שאין אני חייב באחריותה ואיצטרך עוד לאו דלא תאחר ללמדינו אף היכי דאמר והפריש בין בנדר בין בנדבה עובר בבל תאחר ולא אמרינן כל היכי דאית' בבי גוזא דרחמנא איתא ובפירוש זה ישבתי קושיות התוס' דפי' לעיל בר"ה דף ה' ע"ב ונאמר להלן אם נדר אם נדבה הוי מצי לאתויי מהאי ענינא גופא דכתיב בי' כאשר נדרת נדבה עכ"ל ולכאורה תמי' רבה הוא דמאי לן לאתויי בג"ש בדבר שנוכל ללמוד מקרא גופי' ולפי דברינו ניחא דאי לאו ג"ש נאמר כאן נדר ונאמר להלן אם נדר או נדבה מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו הייתי אומר דקרא מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה ה"א דקאי אהיכי דאמר ולא אפריש בין בנדר ובין בנדבה וכגון דאמר הרי עלי עולה ע"מ שאין אני מחויב באחריותה וקרא קמא כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו קאי אנדר דווקא ללמדינו אפילו אפריש ולא אקריב עובר בלא תאחר אבל בנדבה אם הפריש ולא הקריב כיון דאינו חייב באחריותה לא יעבור לכך איצטרך ג"ש דלא תאחר לשלמו קאי גם אנדבה וממילא ילפינן דגם בנדבה אף אם הפריש ולא הקריב דעובר בבל תאחר וזה אמת לאמתו של תורה והדרן לכללן מה שכתבנו שהכשרים ראוי' לנדור בנדר אף שמפרישו מיד כיון שחייב באחריות ומתיראי' פן יאבד ופן יתרשלו לקנות מחדש ויעברו בבל תאחר אבל בנדבה אם מפרישי' כיון דאין חייב באחריות אם יאבד אינו יכול לבוא לבל תאחר משום כל היכי דאיתא בבי גזא דרחמנא איתא אף שהלשון קצת דחוק ברש"י מ"מ דחקינן ומוקמינן אנפשין דלא נשוי' לרש"י טועה ח"ו אבל הדין דין אמת בנדבה לאחר שנפרשה אינו עובר בבל תאחר דכל היכי דאית' בבי גזא דרחמנא איתה והפירוש בגמרא הוא פשוט שכולן צריכין ללמד וכל כי האי מילתא לימרו בשמאי בשוקי ובבראי כן:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה