אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קפב

שאלה קפא

שלום רב אליו יקרב והשם יצילו מכלי קרב לאהו' ידיד ה' וידידי הרב הגאון הגדול מעוז ומגדול יאדיר תורה ויגדיל דורש ש"י הלכות במגדול ה"ה נ"י פ"ה ע"י אב"ד ור"מ בוצינ' דנהורא זיקוקין דנהור' אספקלרי' המאירה כבוד שמו תורתו מוהר"ר מאיר נר"ו. יאיר ויזרח כצאת השמש ממזרח אחר דרישת ופרישת שלומו הטוב ושלום תורתו וה' שלומו יענה ויזכה לראות ציון ברננה באתי לשאול דבר הלכה למעשה כאשר הרב דומה למלאך ה' צבאות ותורה יבוקש מפיהו הוא ניהו רום פאר מכ"ת מאיר עיני חכמים בהלכה מעשה בא לפני בבית אכסני' שלי ודנתי לפע"ד וחכם אחד אין דעתו מכרעת לכן אציע לפני רום פאר מכ"ת ודעתו דעתי הקלושה ונא ונא לחוות דעתו הרמה מפיו אנו חיים ושכרו כפול מן השמים וזו מקוה שנתמלא תמיד ממי הגשמים וע"פ צינורות מן הגג ושבו מימיו לנקותו ועתה אין יכולים למלאות אותו ממי הגשמים אי רשאי למלאות אותו מבאר ע"י הפלומ"פ דהיינו שמניחין עור חלל שקורין שלוי"ך תוך החור שהמים יוצאים והמים עוברי' עליו להמקוה או שמניחין צינור של עץ תחת העץ השופך מים מהבאר והמים עוברים דרך הצינור מהבאר וקילוח בלי הפסק לתוך המקוה ודעת חכם אוסר מתרי טעמא חדא דנעשה ע"י אדם המנענע מהפלומ"פ שיבא מי' מהבאר שהיא דבר המקבל טומאה ועוד אחרת דלא הוי בידי שמים ואנן דומי' דמעין בעינן כדיליף בת"כ ולענ"ד דאין כאן מקום לאסור דמטעם הראשון הואיל דאדם הוי דבר מקבל טומאה והוי דין דהדף בסעיף מ"ח שנגיעת יד אדם פוסל הנה בע"כ אין הפי' וכוונת הטור כך דהרי פסק שם והוא שיהיו המים נופלים להדיא מדבר המקבל טומאה לתוך המקוה והוא מהרא"ש הלכות מקוואות הלכה י"ב וסוף דבריו שם וז"ל מוכח בהדיא דאפילו העביר המים עד החביות על דבר המקבל טומאה לא מיפסלי אם לא שיגיע אותו דבר המקבל טומאה עד אויר הכלי א"כ מ"ש הטור ממשמעות לשון הרא"ש שלא יאחוז הדף בידו אלא יניח הדף בקרקע ויסיר ידו משם בע"כ מיירי באופן שע"י אחיזת הדף בידו הושפע הדף למקוה שיורדים המים יותר קל לתוך המקוה והוא ממש גוף הדין של המקל וקנה שבדברי הרא"ש דמפרש מתניתין דמקווא' נוטפין שעשאן זוחלין נוטפין שנקוו למקום א' והזחילן והוליכן עם המקל וקנה וא"כ עיקר המקוה נעשה ע"י אדם עם המקל וקנה וה"נ עם הדף אבל אם הדף מונח על הקרקע בשוה ואין ידו מסייע לירידת המים למקוה אינו אוסר אחיזת ידו בדף והכי מפורש בזבחים דף כ"ה ע"ב רש"י ד"ה זאת אומרת אויר כלי ככלי דמי כו' מוכח להדיא דאין ידו של אדם אוסר אלא א"כ מסייע בכלי שהמים נופלים ממנו להדיא למקוה וא"כ בנד"ד הנ"ל מה שאדם מנענע בהפלומ"פ אינו מגיע לכלל פסול והאריך השואל בדבריו וסוף דבריו ואחר הצעת הדברים אבקש שאל יהיה לו הדבר לטורח להשיבני דבר ולהאיר עיני בתורתו והמאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים ימלא עליו רחמים להטיב לו הכתיבה והחתימה לאלתר לחיים טובים כחפצו וכחפץ אוהבו לנצח ד"ש הקטן והצעיר באלפי יהודא ארי' ליב בלא"א מוה' הגאון מהר"ש שהי' אב"ד ור"מ בק"ק פ"פ דמיין:

תשובה

אמר ר"י דבי עילאה מתון ומסיק בחכמה נפלאה הלוא הוא אהו' ידידי הרב המופלא בר אבהן ובר אוריין כבוד מהור"ר ארי' ליב נר"ו:

הנה אותיותיו האירו על פני וראיתי שאלתו כשאלת הראשונים אם רשאי' למלאות מקוה ע"י פלומ"פ דהיינו שמניחי' עור חלול שקורין שלוי"ך תוך החור שהמים יוצאים והמים עוברים עליו למקוה או שמניחי' צינור של עץ תחת עץ השופך מים מן הבאר והמים עוברים דרך הצינור מהבאר וקילוח בלי הפסק לתוך המקוה ודעת החכם האוסר מתרי טעמא חדא דנעשה ע"י אדם המנענע בפלומ"פ שיביאו המים מהבאר שהוא דבר המקבל טומאה ודחה מכ"ת ראי' זו ונהירין וברירין דבריו כמו שכתב מכ"ת בדברי הרא"ש ובר מכל דין דהניענוע הזה אינו חשוב מהוותן ע"י טומאה דדווקא אם נתן ידו או רגלו והמים עוברים עליו בזה חשבינן מהויותן ע"י טומאה אבל בנ"ד שאדם המנענע וגורם שהמים על ידי נשיבת הרוח שואבת מים ממטה למעלה ועיקר הווייתו ע"י טהרה וקצת דומה להא דתנן בסוף פ' ז' והביאו הטור מחט שהיא נתונה על מעלת המערה היה מוליך ומביא כיון שעבר עלי' הגל טהורה פי' שהוא מנענע במים וגורם שיעברו המים על המחט טהורה ה"נ דכוותי' ואף ר' יוסי דסבירי לי' דלא יאחוז בידו דף להעבירם עליו משום כיון שמחזיק בידו הקנה או הדף בשעה שהמים עוברי' עליו הוי כמו שהמים עוברים דרך גופו אבל הכא אינו אלא כמו שמפיח בפיו בתוך המים שילכו למקום אחר ואין כאן איסור כלל וע"כ צריכין אנו לומר כן דהרא"ש סביר' לי' דאם ממשיך מן המעין אפילו בדבר המקבל טומאה מותר ומפרש למתניתין דפ' ו' דמקואות משנה ח' דמיירי בסילון תלוש והרשב"א רצה לפרש שמיירי שהסילון מחובר לקרקע ועכ"פ יקשה להרשב"א איך מניח ידו תחתיו אלא ע"כ כיון שאינו מושך על ידו בסילון אלא גורם שיבאו המים לתוך הסילון כפי' הר"ם הביאו הת"י שמניח ידו למעלה בתחתיות של הסילון שלא ישטפו חוץ לסילון ומותר אליבא דכ"ע ה"נ דכוותי' אלא איכא לפקפוקי בהאי מקוה וצריך חקירת חכם על זה היכן המים עולים דרך העמוד החלל הנותן בתוך הבאר אם קולט המים מן האויר ע"י נשימת הרוח עד שמירק חוץ לבאר וא"כ אינם מחוברי' מי המקוה במים שבבאר והוי כל המקוה מים שאובין ולא מהני המשכה אלא אם יאמר הבקיאים מה ששואב מן הפולמ"פ משוך מים מן הבאר למעלה ומחוברים כל המים לבאר א"כ ע"י נינוע בפלומ"פ מושך מים עד שיתמלא המקוה והי' פעם אחת מחובר למעין והי' עלי' שם מקוה כשירה ואף שפסק המים אח"כ נשארו בכשרותו והנראה לפע"ד כתבתי ולא הייתי בביתי כשבא מכתבו וכעת טרדות טובא בפירוש יומא דכלה ואין פנאי להאריך וה' שנותיו יאריך ויכתבהו לחיים בספר:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה