פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה קעב
נשאלתי מהרבני מהר"צ ספרא דויקנ' דק"ק נ"ש וז"ל הקשה בשו"ת שער אפרים בסי' ל"ח ע"ד הרשב"א בתשובה שאינו יוצא בלולב שהדיר הנאה ממנו ביו"ט ראשון ולא אמרינן מגו דאי בעי מיתשיל וראייתו ממתניתין דסוכה דף ל"ד ע"ב של תרומה טמאה פסול ולא אמרינן אי בעי מיתשיל והקשה הוא דאי מיתשיל הדר לטיבלא יע"ש והניחו בתמי' ואנא גברא קא חזינא ותיובתא לא קא חזינא שהרי לדברי הרבה פוסקים יוצא בטבל כמו שכתב מהרש"א על פי דעת הר"ן אלא שהוא מעורר על הרשב"א מדברי התוס' דף ל"ה ד"ה לפי שאין בו דין ממון ובדברי התוס' שלאחריו שאינו יוצא בטבל והרי תברא בצידו שהרי התוס' מסקי דטעמא דערלה ותרומה טמאה משום דכתותי מיכתת שיעורא דלשריפה קיימא אם כן פסול כל ז' וטבל לכ"ע אינו פסול רק ביו"ט ראשון משום דלא מיקרי לכם שיש לכהן שותפו' ולפ"ז שפיר הוכיח הרשב"א דלמה אינו יוצא ביו"ט ב' בשל תרומה טמאה דאי בעי מיתשיל ומה תאמר דהדרה לטובלא הלוא ביו"ט שני יוצא בשל טבל אם כן ממ"נ דבריו מופרכים דלדעת התוס' שאינו יוצא בטבל מיירי מתניתן בתרומה טמאה כל ז' וכמו שכתב הר"ן ג"כ ואם יתפוס טעמו של גמרא כפשוטא הרי מצינו לומר דיוצא בטבל כמו שכתב הר"ן ותו לא מידי עכ"ל:
תשובה
אמרתי להשיב מפני כבוד כי בעת שהגיע כתבו הייתי לן בעומקא של הלכה תוס' בלימוד תחילת הזמן ולא הייתי יכול לעיין כדבריו וכעת פניתי מכל צד ועיינתי בדבריו שהשיג על תשובת שער אפרים ואני אומר בשביל הא לא תברא דהא איכא למידק לדעת התוס' דלא היה צריך לטעמא דהיתר אכילה אלא נחלקו בהנך טעמא לענין ערלה משום דנפקא מיניה לענין מעשר שני ויש להקשות מנ"ל לרבי חייא בר אבין ורבי אסי דטעמא דמתניתין או משום היתר אכילה או משום דין ממון דילמא טעמא דמתניתין משום דמיכתת שיעורא כיון דערלה ותרומה טמאה מצותן בשריפה אלא נראה ברור דהכריחו כן במתניתין מדתני תרי בבי של אשירה ושל עיר הנדחת פסול של ערלה פסול של תרומה טמאה פסול ולא חש וכייל בבבא אחת של אשירה ושל עיר הנדחת ושל ערלה ושל תרומה טמאה פסול כיון דטעמא דמיכתית שיעור' שייך בכולהי בבי אלא ע"כ דאתי לאשמועינן בערלה ובתרומה טמאה אף אי לא היה בה טעמא דמיכתית שיעורא מ"מ פסול מטעמא דאין בה היתר אכילה ולהאי טעמא אינו פסול אלא ביום ראשון משום דלא הוי לכם ונקט ערלה ותרומה טמאה לא זו שאין בה היתר אכילה ואין בו דין ממון אלא אפילו תרומה טמאה דאית בה דין ממון מ"מ אינו יוצא בה משום דאין בו היתר אכילה ופליגי ביש בו היתר אכילה ואין בו דין ממון אליבא דרבי מאיר ואליבא דהתוס' טעמא דמתניתין בערלה ובתרומה טמאה משום דאין בהם היתר אכילה והא דלא נקט טבל י"ל דממילא נשמע דעד כאן לא פליגי בית שמאי ובית הילל אלא בדמאי אבל בטבל אליבא דכ"ע אינו יוצא אלא הר"ן לא ניחא ליה בזה מפרש בערלה ותרומה משום מיכתית שיעורא דלשריפה קאי ופסול כל שבעה וניחא ליה לומר דלכך לא חשיב טבל דאין פסולו אלא ביום ראשון אבל לפי דברינו הוכחנו שלפי ד"ת ע"כ טעמא דמתניתין אף דלא מיכתית שיעורא מ"מ יש בו פסול מטעמא דאינו שלכם וכן משמע מפי' ברטנורא ושפיר הקשה בתשובת שערי אפרים דילמא כל היכי דנוכל לומר הואיל ומיתשיל עליה הוי שלכם ויוצא בו אלא בתרומה טמאה שאני דאי מיתשיל עלה חזר לטיבלה ואינו יוצא בטבל וק"ל: