אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קסח

שאלה קסז

יו"ד סי' של"ד כתב הטור והראב"ד כתב שאין אומרים בשמתא יהא שהוא חמור יותר מן נדוי והביא הב"י כמה ראיות מן הש"ס ולי נראה להביא עוד ראיה דאיתא במ"ק בדף י"ד ע"ב אבעיא לן מנודה מה שינהוג נידויו ברגל א"ר יוסף ת"ש דנין דיני נפשות ודיני ממונות ואי לא ציית דינא משמתינן ליה ואי ס"ד אינו נוהג נידוי ברגל משומת ואתי מעיקרא אתי רגל ודחי ליה השתא משמתינן ליה אנן הרי דאתי למיפשט משמתא אנידוי ש"מ דנידוי ושמתא חדא מילתא היא וגם אמרינן בדף ט"ז ע"ב ההיא איתתא יתבה בשבילי הללית פשטה כרעא וקא מניפה חושלאי והוי חליף ואזיל צורבא מרבנן ולא איכנע מקמי' אמר כמה חציפא ההיא איתתא אתאי לקמן דרב נחמן אמר לה מי שמעת שמתא מפומיה אמר' ליה לא והרי מי שהפקיר עצמו בת"ח אינו חייב אלא נידוי בעלמא ולמה היה מסופק על שמתא אלא ע"כ דשמתא שכתב דשמתא ונידוי חדא מילתא וגם יש להביא מזה סתירה לדברי הגהות מיימוני פ"ו מה' ת"ת שכתב כלשון הזה הרב שנידה לכבודו כתב הרמ"ך ה"מ דנדויו נידוי היכא שביזהו וגנהו בדברים אשר הם גנאי לת"ח אבל אם לא ביזהו כלל אלא שאינו מכבדו כמו שחייב לכבדו בקימה והידור כהא דאמר בירושלמי זקן שנידה לכבוד עצמו אין נדויו נדוי עכ"ל והביאו הב"י והש"ך ולכאורה ההיא איתתא לא איכנע מקמיה ההוא צורבא מרבנן דלא ביזותו בדברי' אלא שלא נהגה כבוד בו בקימה היתה ראוי' לנדות ש"מ דגם זה בכלל לחכם שנידה לכבודו וכבר כתבו המפרשים פירושים אחרים על הירושלמי הנ"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה