אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קנח

שאלה קנז

כתבו התוס' בפ' ד' מיתות דף נ"ח ע"ב מי איכא מידי דלישראל שרי משמע דלישראל מותר באשתו שלא כדרכה וכן משמע בסוף פ"ב דנדרים ההיא איתתא דאתיא קמיה דרבי' א"ל ר' ערכתי לו שלחן והפכו אמרה לה בתי התורה התירה לו ולא היינו היא למעלה והוא למטה אלא שלא כדרכה שמצטערה והקשו התוס' דבספ"ג דיבמות חשיב שלא כדרכה מעשה ער ואונן וי"ל דלא אסור אלא שעושה כך תדיר שלא תתעבר ויכחיש יופי' אבל אם רוב תשמיש כדרכו אלא שבאקראי מתאוה לה שלא כדרכה שרי משמע מזה דשלא כדרכה היינו בפי טבעת וכן משמע בדף נ"ה הבא על בהמה בין כדרכה ובין שלא כדרכה דרש ר' בנימן בר יצחק באשה שני משכבות ובבהמה משכב אחד מתקיף ליה רב פפא אדרבא אשה דאורחי' היא אמשכב מיחייב אמידעם אחרינא לא מחייב בהמה דלאו אורחי' היא ליחייב על כל נקב ונקבר וא"כ ע"כ אשה דומי' דבהמה דשלא כדרכה מיקרי בנקב דפי טבעת וכן משמע בדף נ"ד ע"א משכבי אשה מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה א"ר ישמעאל הרי זה בא ללמד ונמצא למד ופי' רש"י הרי זה בא ללמד על זכר שחייב אפי' שלא כדרכה ונמצא למד למשכב זכר לא איצטריך קרא דפשיטא לן דכל משכב זכר שלא כדרכה אלא האי משכבי אשה לאשמועינן אתי דהבא על האשה בין כדרכה ובין שלא כדרכה חייב עכ"ל. הרי דומי' דאיש דלא כדרכה בפי טבעת הוא וע"פ דברי התוספת פסק רמ"א בהגהו' בא"ה סי' כ"ה וז"ל ויכול לעשות עם אשתו מה שירצה ובא עלי' בין כדרכה ובין שלא כדרכה או דרך איברים ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה. וראיתי בש"ע דפוס ויניציא שנת שנ"ד שכתב בהגה' בין שלא כדרכה אך לא בפי טבעת ח"ו ומכל הפרושים לא משמע כן אלא בפי טבעת נמי מותר אם עושה דרך אקראי וכן משמע מפי' רש"י דאמרינן בפ' ד' מיתות דף ס"ו ע"ב בא עליה עשרה בני אדם ועדיין היא בתולה רבי אומר ראשון בסקילה וכולן בחנק ופי' רש"י ועדיין היא בתולה שבאו כולן שלא כדרכ' וע"כ מיירי שבאו בפי טבעת דאי כמעשה בהמה מאחורים באותו מקום בוודאי השירה בתוליה אלא ע"כ כדאמרן ועוד ראיה ברורה דאמרינן בפ' ד' אחין דף ל"ד ע"ב והא תמר מביאה ראשונה איעבר א"ל תמר באצבע מיעכה דאמר ר' יצחק כל מועכות של בית רבי תמר שמה ופריך והא הוי ער ואונן ומשני ער ואונן שימשו שלא כדרכה ואי ס"ד דשלא כדרכה מיקרי מאחורי' באותו מקום כמעשה בהמה א"כ אמאי דוחקא דש"ס לישני באצבע מיעבה היה לתרץ עדיפא מיני' שהם שימשו עמה שלא כדרכה ופתחו פתח והוי כשתי ביאות אלא ע"כ נשתקע הדבר ולא נאמר דזה הוי ביאה גמורה רק כמעשה בהמה נחשב ושלא כדרכה מיקרי ששמשה עמה בפי טבעת ואפשר שבעל הגה' הזו כתב זה להסיר מכשול ממקומו שהיו רגילין בדבר זה להשחית זרעם לבטלה אבל לענין הדין הוא אמת כאשר כתבנו והא דתמר באצבע מיעכה וכן כל מעוכת של בית רבי נראה דהיו כונתם לשם שמים דאמרינן בפ' הערל דף ע"ו דיעקב אבינו לא ראה קרי מימיו וכתבו התוספות שלא ראה קרי ונתעבר' מביאה ראשונה שמיעכה באצבע כדאמרינן בתמר וא"כ י"ל שתמר וכל מעוכות של בית רבי נמי לכך נתכוונה שיתעברו מביאה ראשונה ולא יוציא הבעל זרע לבטלה. ואגב דאיירינן בהאי פירקא נזכר מה דאיתא דף ס' ע"א דפריך הש"ס אלא מעתה ושמרתם את חקותי ואת משפטי חקים שחקקתי לך כבר התם ושמרתם את חקותי ואת משפטי דהשתא עיין בתוס' בד"ה חקותי ולי נראה דהאי קרא דפריך מיניה הש"ס אלא מעתה ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי הוא פסוק בפ' קדושים ומיירי בכל המצות התורה וכן צריך להגיה כל חקותי ואת כל משפטי אבל לפי גרסת הש"ס הוצרכו התוס' לדחוק אבל אם נימא דפריך מקר' דקדושים פריך שפיר דכתיב בכל התורה הכי נמי דנצטוו בני נח עליהם וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה