אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קנא

שאלה קנ

מעשה בא לפני בריאה שהיה שתי בועות בסמיכה וסירכא קטנה היתה יוצאות מבועה לבועה והבודק אמר שהיה קרום הריאה מכסה אותן והוי כמו הסירכא שהי' ממקום למקום באונה או באומה עצמו דינו כדין סירכא תלויה וגבי סירכא תלוי' מבואר בש"ע סי' ל"ט סעיף א' דכשירה ואינה צריכה בדיקה כלל ואני הטרפתי מטעם דאיתא בשחיטות עולת יצחק קבלתי מרבותי סירכא יוצאת מן האונה או מן האומה ונדבקת בבועה עצמה וכשינפח הריאה אז היא נתכסה הבועה אז יש לה דין כמו הסירכא היוצאות ממקום למקום ודוקא כשהיא נסרכה באותה אונה אבל לא בתלוי' דאז אינו מהני כיסוי ותמה לי למה לא מהני כשנתכסה מאי שנא ממקום למקום דמהני דלא תלוי' וממקום למקום דין אחד להם ע"כ צריך לשאלת חכם וראיתי בשחיטת גבול בנימין תירץ בשלמא אם נסרכה ממקום למקום תלינן דאין הסירכה בא מן הריאה ולא מן הבועה משא"כ כשהיא תלוי' עומדת בספק ולפ"ז בנ"ד ליכא למיתלי דהסירכא בא ממקום הריאה ובכל צד איכא לספוקי דלמא מן הבועה היא באה ובר מכל דין דאפי' בסירכא תלוי' כתב הטור דלפי מ"ש הרמ"א בסי' א' דנהגו באם יש סירכא עוברת ע"י מישמוש נוהגין לנפחה ה"ה בזה דצריך בדיקה דהא חד טעמא היא דסירכה תלויה וסירכה עוברת שניהם אנו מחזיקים להפשטת ליחה עכ"ל א"כ היכי שכבר חתכו הריאה לא מהני מיעוך ומישמוש. ועוד כתב הט"ז דהרא"ש והטור ס"ל דאם נסרכה למקום אחר לא מיקרי סירכה תלוי' ומ"ש הב"י שכיון שלא נסרכה לאונה כו' לאו סברא היא דאיזה מקום שתפגע תחילה בדיבוקה נסרכת ע"כ ולפי מ"ש הט"ז בסי' ל"ז ס"ק ג' הבועה היוצאת מן הסירכה למטה מחצין ויש חלון אע"ג דאנן מכשירין מ"מ כיון שיש פוסקים שמטריפה אפילו שם בחלון וכאן דיש עוד ריעותא דבועה מקרי עכ"פ תרתי לריעותא א"כ ה"נ דהא יש מטריפין בסירכה תלוי' היוצא מן הבועה אף שהבשר מכסה אותו ואפילו אם נימא דכשר כמו בסירכה ממקום למקום מ"מ בסירכה ממקום למקום לדעת הט"ז טריפה א"כ יש לדון דהוי כמו תרתי לריעותא ריעות דסירכה וריעותא דבועה ובפרט בסמיכה אף שהבשר ריאה מכסה אותן הוראתי הלכה למעשה להטריף וה' ינחינו בדרך אמת היום יום ו' כ"ט תמוז תצ"ל א"ש:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה