אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה קיג

שאלה קיב

לברר וללבן אם יש איסור לישב על כסאות התפורים בכלאים וכן על הקוטש"ן שתפורים בפשתן וכן על כרים וכסתות הנתונים בתוך הקוטש"ן לישב עליהם וכן אותן העושים בגדי רקמה סביב לכתלים והם כלאים אם מותר לסמוך עליהם. נציעה לפניך שיטת הש"ס סוף פ"ק דביצה משלחין כלים בין תפורין ובין שאינן תפורין ואע"פ שיש בהם כלאים ופריך בשלמא תפורין חזי למלבוש שאינן תפורין נמי חזי לכסוי אלא כלאים למאי חזי וכי תימא למימך תותי' והתניא לא יעלה עליך אבל אתה יכול להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תכרך לו נימא על בשרו וכי תימא דמפסיק מידי דביני ביני והאמר ר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי א"ר יוסי בן שאול אמר רבי משום קהלה קדישא דבירושלים אפילו עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהם אסור לישן עליהם משום שנאמר לא יעלה עליך אלא בווילן והאמר עולא מפני מה אמרו ווילן טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו ופי' רש"י מתעטף בשוליו כו' וכיון דמתחמם נגדו אסור לעשות כלאים אלא בקשין וכי הא דאמר ר"ה ברי' דר"י האי נמטא גמדא דנרש שרי עכ"ל. והנה ביומא ובתמיד לא גרסינן בסוף דברי ר"ש בן פזי משום שנאמר לא יעלה עליך וכן הרי"ף לא גרס לי' ונראה שגירסא זו בסוף פ"ק דביצה אתי' ע"פ סוגיות התוס' בנדה דף ס"א ע"ב בד"ה לא ימכרנו לנכרי הא דתנן במס' כלאים הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים ובלבד שלא יהי' בשרו נוגע בהם לפי שאין דרכן בהעלאה לא גזרו חכמים בהצעתן ובמרדעת נמי בעינן שלא יהיה בשרו נוגע דתו ליכא למיחש לכריכת נימא והא דגזרו רבנן אפילו עשר מצעות זו ע"ג זו בשאר כלאים שדרכן בהעלאה גזרינן הצעה אטו העלאה ע"ש. ולפ"ז אתי שפיר הך גירסא דמתחילה גזרו דאסור להציע תחתיו שמא תכרך נימא על בשרו ופריך וכ"ת דמפסיק ביני וביני ואז אין חשש שתכרך נימא מ"מ קשה מהא דאמר ר"ש בן פזי דקהלה קדישא בירושלים אסרו אפילו עשר מצעות משום גזירה דלא יעלה עליך וגזרו הצעה אטו העלאה עד דמשני אלא בקשין וע"כ לפי שיטת התוס' מיירי בקשין שאין דרכן בהעלאה תו ליכא למיגזר אטו העלאה וקהלה קדישא בירושלי' הוסיפו ליגזור אף שלא גזרו חכמים מתחילה ומצינו בתלמוד גזירות חכמים שהוסיפו דור אחר דור לעשות סיג וגדר ה"נ דכוותי'. וראיתי בפי' הר"ן שנתקשה בזה וז"ל אסור לישן עליהם מדרבנן ותמהני מאי ארי' שמא תכרך דמשמע דלא הפסיק מידי אפילו עשר מצעות נמי וכלאים תחתיהם אסור לישן עליהם גזירה שמא יעלה אותן עליו משום שנאמר לא יעלה עליך כלומר משום גזירה דהעלאה ומלשון רש"י ז"ל שכתבתי נראה שהוא מפרש דאסור לעשות כן שמא תכרך ואיכא איסורא דאורייתא ודר"ש ב"פ מדרבנן ואין צריך לזה אלא כך הנראה לי דברייתא נקט לה הכי משום דאפילו בכלאים שאין דרכן בהעלאה אלא בהצעה כל היכי דלא מפסיק מידי אסור שמא תכרך נימא על בשרו אבל כל היכי דמפסיק כל שאין דרכן בהעלאה שרי והיינו דתנן בפ' בתרא דכלאים הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים בלבד שלא יהי' בשרו נוגע בהם והיינו מפני שאין דרכן להעלותן וכן בפי' ר"ש בפ' המשנה ור"ש בן לוי אתי לאשמועינן דאפילו עשר מצעות זו ע"ג זו שאין דרכן בהעלאה כל שכלאים תחתי' שדרכן להעלותן אסור לישן עליהם משום שנאמר לא יעלה כו' כלומר משום לתא דהעלאה כיון שדרכן בכך עכ"ל. ותירוצו דחוק דהא ברייתא אקרא קאי בגד כלאים לא יעלה עליך משמע שדרכו בהעלאה ועל זה קאמר הברייתא אבל אתה יכול להציע תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כך שמא תכרך לו נימא משמע דקאי אבגדים דדרכן בהעלאה וא"כ הדרא קושי' לדוכתי' אלא ע"כ כדאמרינן אבל אין להקשות מאי דוחקא דש"ס לשנוי בקשין וע"כ אליבי' אנו מוכרחים דאין דרכן בהעלאה דאי דרכן בהעלאה אפילו בקשין איכא למיגזר אטו העלאה דלר"מ אפילו בקשין אסור בהעלאה מדאורייתא והר"ן הביאו א"כ מאי דוחקא לאוקמי בקשין הי' לו לאוקמי ברכין אלא שאין דרכן בהעלאה כגון כרים וכסתות הילכך היכא דמפסיק תותי' שרי למימך תותי' ולכך מטלטלים וקושי' זו קשה גם אליבא דהתוס' כבר יישב הר"ן קושי' זו ע"ש בדבריו וכתב הב"י ביו"ד סי' ש"א דכן כתב גם הסמ"ג דהתיר' דמרדעת וכרים וכסתות היינו משום דכיון דלאו אורחייהו בלבישה לא גזר ואינו כן דעת הרמב"ם שכתב וז"ל מותר מן התורה לישב על מצעות של כלאים שנאמר לא יעלה עליך אבל אתה מציעו תחתיך ומדברי סופרים אפי' עשר מצעות זו על גב זו והתחתון שבהם כלאים אסור לישב על העליון שמא תכרך נימא על בשרו במה דברים אמורים ברכים כגון יריעות ושמלות אבל בקשים שאינם נכרכים כגון כרים וכסתות מותר לישב ולהסיב והוא שלא יהיה בשרו נוגע בהם. עכ"ל. הרי שאסור בעשר מצעות זו ע"ג זו אם המצע התחתון כלאים אע"פ שאין דרכו בהעלאה עכ"ל ר"ל מדנקט שמא תכרך נימא ש"מ דיריעות מיירי שאין דרכן בהעלאה אפ"ה כיון דרכין אסורין בהצעה תחתיו משום שמא יכרוך נימא ש"מ דלאו בדרכן בהעלאה תליא מילתא נמצא לדעת הר"ן והתוס' אף בבגדים רכי' אם אין דרכן בהעלאה מותר להציעה תחתיו בלבד שלא יהי' בשרו נוגע בהן כגון בהפסקת טלית ובגד ובדרכן בהעלאה אף שקשים אסור להציע תחתיו אפילו אין בשרו נוגע בהן. ולהרמב"ם בקשין אפילו דרכן בהעלאה מותר להציעה תחתון וברכין אפילו אין דרכן בהעלאה אסורים משום שמא יכרך ואף בהפסקה אסור משום לתא בלא הפסקה ויש חשש. שמא יכרך:

והשתא מבואר שאלתינו לא מבעי' לדעת התוס' והר"ן דאף בבגדים רכים אם אין דרכן בהעלאה מותר להציע תחתיו א"כ הני כסאות שלנו וגם הכרים והכסות שכתונים בעגלות לישב עליהם אין דרכן בהעלאה כלל ושרי לישב עליהם אם אין בשרו נוגע ואף שהבעל הסמ"ג נמי מפרש הטעם שגזרו דוקא בבגדים שדרכן בהעלאה וז"ל בלא תעשה סי' רפ"ז ומרדעת של חמור שיושב עליהם אין בהם משום כלאים ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בהם אע"פ שאסרו חכמים הצעה שמא תכרך נימא ה"מ במידי דאורחיה בלבישה אבל מרדעת וכרים וכסתות דלאו אורחיה בלבישה לא גזור ואפ"ה כתב גבי כרים וכסתות אין משום כלאים בלבד שלא יהיה בשרו נוגע בהם ודוקא שהם ריקן מונחים על אצטבא כדאיתא בירושלמי אבל כר מלא נכפף על צידי אדם וכן ריקן ומונח על תבן שאדם נשקע באמציעותו ונכפפין הצדדים עליו ע"כ נשמע מזה דברכין אף שאין דרכן בהעלאה מכל מקום גזר בהצעה אף שאין דרכן בהעלאה מכל מקום גזר בהצעה אף שאין בשרו נוגע מ"מ נראה דוקא בכר מלא שהוא רך ונכפף על צידי אדם דומי' דמונח על האבן שאדם נשקע באמציעתו והתם אף שלא הוא ראוי לגזור שמא תכרך נימא כיון שאין דרכן בלבישה מ"מ גזרינן אטו העלאה גופי' שנכפפים על צידי אדם והתם אף אינו נוגע בבשרו אסור אפילו עשרה בגדים זו למעלה מזו אסור ללבוש כלאים ואפילו בקשי' ולכך שפיר איכא למיגזר אף אם אין בשרו נוגע בהם אבל באותם כרים הנתונים בעגלה לישב עליהם דוחקו' בתוכם הרבה גיזי שער או צמר עד שאי אפשר לכוף על צידי אדם ופשיטא בכסאות שהכרים קבועים במסמורת שאי אפשר לכוף על צידי אדם שרי לישב עליהם אם אין בשרו נוגע בהם ואף לדעת הרמב"ם בין שהכלאים דרכן בהעלאה ובין אין דרכן בהעלאה אסור להציען אפילו בעשרה מצעות והא דתנן הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים היינו בקשין מ"מ נראה לאו דוקא בקשין לגמרי אלא בקשין קצת ותדע דהא הרא"ש נמי מפרש טעמא דכרים וכסתות שהן קשין ואין דרכן ליכרך על בשרו התירו כשאין בשרו נוגע בהן. וכתב בשם הירושלמי ודוקא בריקן ובנתון על גבי אצטבא אבל מלא או ריקן ונתון על גבי מטה אסור לפי שנכפף תחתיו ונכרך על בשרו וגבי מרדעת כתב הרא"ש אף בשרו נוגע בהן שרי ומחלק בין מרדעת ובין כרים וכסתות שהם רכים דקאמר בפ' דם החטאת דף צ"ד ע"ב והא כרים וכסתות דרכין נינהו ואף שהרמב"ם אינו מחלק בין מרדעת לכרים דמ"מ צריך שלא יהי' בשרו נוגע בהם ע"כ מודה דלא קשין לגמרי דהא ש"ס ערוך הוא דכרים וכסתות דרכין הם אלא ע"כ דלא קשים לגמרי ואף אם נימא דהרמב"ם ס"ל החילוק שכתב הירושלמי ואף שלא הביאו מ"מ בכלל דבריו הם שכתב בכרים ובכסתות שהם קשים ש"מ דוקא אם קשים הם אבל ברכים לא היינו כמו שכתב הסמ"ג והרא"ש שנכפף באמצע ועולי' על צידי אדם ואף שאין לגזור מחמת כריכת הנימא מ"מ איכא למיגזור אטו העלאה גופי' שעולי' על צידי אדם ואפילו על גבי עשרה בגדים אסור ללבוש כלאים והא דאסור בש"ע בכרים מלאים היינו כמו כרים שאנו שוכבים עליהם שנכפפים על צידי אדם אבל באותן כרים שנותנים בעגלה לישב עליהם שממלאים אותם בשער בדוחק עד שאי אפשר לכוף על הצדדים אף שרך לישב עליו הלוא כבר הוכחנו שכרים וכסתות רכים הם ואפ"ה מותר לישב עליהם כשאין בשר נוגע בהם ואם הם באופן שאין הצדדים עולים על צידי אדם וק"ו בכסאות שהכר נתחבר בעץ ע"י מסמורים שאי אפשר בשום צד לבוא על צידי אדם אף שרך מתחתיו מ"מ אי אפשר לבוא על צידי אדם בזה אין להחמיר כלל. וכן לישב בקוטשין אף שמן הצדדים הוא שעטנז כיון שאינו דרך לבישה ולא דרך העלאה מותר ואין להחמיר אלא לישב נגד של הווילן של הקוט"ש שהוא כלאים וה"ה אם קבע בגדי רקמה בכותלים ומחברים למעלה ולמטה ומן הצד במסמורת דמותר לישב בסמוך להם דאין זה דרך לבישה ולא דרך העלאה ואף שכתב המג"א בא"ח ס"ס תשל"א דאין לתלות בסוכה שעטנז אא"כ גבוהים מתשמיש אדם התם מיירי בתלוים כדרך הווילן ואינם קבועים בכותל למעלה ולמטה ואיכא למיחש שיתחמם בו כמו שאמרו ווילן טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו ופירש"י מתעטף בשוליו לכך אסור לעשות כלאים אבל בבגדי רקמה שקבועי' בכותל ע"י מסמרות למטה ומן הצדדים א"א לבא לידי עיטוף בשום צד מותר לישב ולסמוך עליהם כי אין זה דרך לבישה ולא דרך העלאה כנ"ל עיקר להלכה. וה' ינחני בדרך אמת:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה