פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה צט
נשאלתי כהן שיש לו יא"צ על אב או אם ונוהגין להתענות וביום זה ניתן לו בן לפדות אם מחויב להשלים התענית או לא:
תשובה בוודאי תענית י"צ הוי אם ידוע והוי לדיד' כמו תענית ציבור וכתב המג"א בסי' תקס"ח ס"ק י' בשם הש"ך אם חל פדיון הבן ביום תענית ציבור נוהגים לפדות ביום התענית ולעשות הסעודה בלילה וא"כ בנידן זה אף שהכהן שייך בגוה צריך להשלים והוא יפדה ביום אך לענין ברכה שנהגו שהכהן מברך על היין נראה דלא יברך אלא אחר יברך ואף דגבי מילה ביום התענית נוהגין דמוהל מברך ונותנים הברכה לתינוקת קטנים התם לא איפשר בענין אחר וסמכינן אהא דכתב הב"י וז"ל בי"ד סי' רס"ה כתב הכל בו באותו טעימה שמטעמינן לתינוק סומכין שלא לטעום המוהל כו' וכתב הב"י וז"ל ולי נראה שטעימת הנימל אינו מוציאתו מידי ברכה לבטלה כיון דלאו בר חיובא הוא כלל ואפילו מדרבנן וטעימת האם אפשר דנפקא בברכת המברך אע"ג דברכת הנהנין היא כיון דנתקנה ברכת אשר קידש ידיד על היין ה"ל ככסא דקדושא ואבדלתא דמוציא אחרים ג"כ מברכת היין עכ"ל ואנן סמכינן שהקטני' חייבי' מדרבנן מוציאין אותן כמו להוציא לגדולים מטעם כיון שנתקנה ברכת אשר קידש על הכוס הוי ככסא דקדושה ובבכור לא נהיגן שיאמר שום ברכה אחרת בברכת היין ואף שבנוסח ברכות ותיקון גאוגי' כתבו אחר ברכת שהחיינו והדר מזגי לי' לכהנא כסא דחמרא ומברך כהנא בפה"ג בא"ה אשר קידש עובר כבר השיג על זה הרא"ש והטור שלא לברך ברכה שלא נזכרה בתלמוד א"כ מה שאנו נוהגי' להביא כוס של יין אינו אלא מצד המנהג ולכבד לכהן ולא נתקנה בשביל ברכה הראשונו' שהרי כבר בירך וא"כ אינו בדין שהוא יברך ולא יטעום ונראה דיותר טוב שאחרים יברכו דהא אפי' בברכת אשר קידש ידיד דנזכר בתלמוד אינו חיוב על המוהל כמו שכתב בש"ע אבי הבן או המוהל או אחר מברך כו' ה"נ דבודאי האי כסא דפדינא לא הוי ככסא דקדושא ואבדלתא וכיון שהכהן צריך להשלים תעניתו אחר מברך ואם רוצים שהכהן יהי' על סעודת מצוה יעשו הפדיון סמוך למנחה והכהן ישלים תעניתו ויבא על הסעודה בלילה וכן נראה לי להורות: