פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה פג
נשאלתי באחד שמת אביו בר"ח כסליו ובאותו השנה היה ר"ח חשוון חסר ולא הי' ר"ח כי אם יום אחד ובשנה הבא הי' ר"ח מלא ור"ח כסליו שני ימים ויום ראשון נחשב לחשוון באיזה יום יעשה היאר צייט אם יעשה ביום ראשון או ביום ב' שהוא עיקר ר"ח כסליו:
תשובה דבר זה כבר דברו האחרונים בא"ח סי' תקס"ח כתב הט"ז וז"ל ונ"ל עוד באם מת ביום א' דר"ח כסליו שהוא יום ל' לחשוון ואח"כ הוי שנה חסירה שלא היה החשוון רק כ"ט יום ויום השלושים נחשב לכסליו וממילא תהי' הי"צ ביום כ"ט חשוון ממילא התחלת האבילות ביום שהוא סוף חודש ועכשיו ביום כ"ט הוא סוף חודש ממילא ביום כ"ח חשון נשלמו יב"ח והיום הכ"ט הוא יום הי"צ כו' וכ"ז נראה פשוט. וכן המג"א הסכים עם המגן דוד דאם שנה ראשונה היא חסרה וקבע בכ"ט לחשוון דמשמע בגמ' דנדרים דיום שלשים הוא נמנה לחודש העבר ע"ש ובעיני אף שכתב המ"ד שהוא פשוט הוא בעיני הפלא ופלא דאם נילך אחר סוף חודש אף שמת ביום שלשים מ"מ ישנה היא"צ ליום כ"ט שהוא עכשיו סוף חודש א"כ במי שמת בכ"ט בחשוון והיה החודש מלא ור"ח כסליו שני ימים ולשנה הבאה חשוון חסר וא"כ נמי נימא כיון שמת יום אחד קודם סוף החודש שהוא יום שלשים אם כן עכשיו בשנה יהיה לו יאר צייט יום אחד קודם סוף ימי חודש דהיינו קודם כ"ט שהוא יום כ"ח ודבר זה לא שמענו וכמו זר יחשב ולא דמי כלל לנדרים דהולכין אחר לשון בני אדם דאי' בדף ס' חדש זה אסור בכל החודש וראש חודש להבא ופריך פשיטא ומשני כי איצטרך לחדש חסר מהו דתימא ראש חודש לשעבר הוי ולא ליתסר קמ"ל קרו אינשי ריש ירחא זהו גירסת רש"י ופי' רש"י ויום ראשון של ר"ח משלים לחודש מלא זה שעבר וזה שנכנס חסר הוא והוא נדר ביום ראשון של ר"ח:
קמ"ל אפ"ה כיון דקרי' לי ריש ירחא אסור בו נמי והא דדחק רש"י ומפרש שזה הנכנס הוא חסר ולא פי' שבראש חודש שהוא עומד הוא יום אחד ור"ח העבר הוא חסר ולא הי' אלא כ"ט יום וס"ד כיון דלא נשלם י"ב שעות תשצ"ג חלקים שהוא שייך לחודש העבר ולא יאסור בו וכן קשה לגירסת הר"ן והרא"ש והרמב"ם כי איצטרך בחודש חסר דחודש הבא הוא חסר נמצא שזה הוא מלא שכן דרך רוב חדשים וכיון שהוא מלא ר"ח הבא הוא שני ימים והראשון הוא להשלים חודש זה ואימא יאסר קמ"ל דהולכין אחר לשון בני אדם. ולכאורה גם לגירסא זו נכונים לפרש שר"ח הבא הוא יום אחד וחודש העבר אינו אלא כ"ט יום וס"ד דנאסר דלא כלו עדיין אי"ב תשצ"ג קמ"ל דהולכין אחר לשון בני אדם אלא נראה בענין כזה לא היתי צריך לטעם דהולכין אחר לשון בני אדם דהא תלמוד ערוך בפ"ק דמגילה דאין מוני' שעות לחדשים ופי' רש"י כגון מי שאמר הרי זה גיטך אם לא באתי בחודש זה ובא ביום כ"ט בלילה שנקבע ר"ח אף שעדיין לא נשלם אי"ב תשצ"ג מ"מ הוי גט דהרי לא קיים תנאו וה"ה בנדרים אף בלא טעמא דקרי אינשי ריש ירחא אם הי' עומד בר"ח אף שר"ח העבר חסר אסור גם ביום זה דאינו מונין שעות לחדשים וכן אם בסוף ימי חודש הי' ראש חודש וחודש זה הי' חסר מותר מיד בר"ח אף שעדיין לא נשלם אי"ב תשצ"ג ולכך הוכרח לפרש כל אחד לפי דרכו והנה אף שבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ואף שלעולם יום ראשון של חודש נחשב לחודש העבר מ"מ קרי אינשי ריש ירחא הן לאיסור כפי' רש"י הן להיתר כפי' הרא"ש אבל ביא"צ הטעם שמתענין משום דריע מזלו באותו שעה וידוע ע"פ רוב המולד ביום השלושים כמו שכתב הלבו"ש והרמב"ם בפ"ח מהל' קידוש החודש דין ד' וז"ל ואם הי' חודש העבר מלא יהי' יום שלושים ר"ח הואיל ומקצתו ר"ח ויהי' תשלום החודש מלא שעבר ויהי' יום אחד ושלשים ראש חודש הבא וממנו הוא המנין נמצא שלעולם יום השלשים הוא מקצת ר"ח שבו הוא המולד וא"כ כיון דנתרע מזלו ביום המולד או סמוך לו או אחרי כן א"כ אף בשנה הבא שר"ח כסליו יום אחד דהיינו יום שלשים ע"פ רוב ביום השלשים הוא מולד הלבנה יהי' לו יאר צייט ביום המולד להדליק נר ולומר קדיש על אביו וכן להיפך אם ביום המיתה היה ר"ח כסליו יום אחד ובשנה אחרת כסליו שני ימים יהיה לו יאר צייט ביום המולד כמו בשנה ראשונה והנראה לפענ"ד כתבתי דפסק הט"ז הוא תמוה דאיך ישנה מיום שלשים ליום כ"ט דא"כ כל מי שהיה לו יאר צייט בחודש זה יחזור לאחוריו ומג"א בא"ח סי' נ"ה ס"ק יו"ד מביא ראי' ממשמעות הש"ס דנדרים דיום שלשים נחשב לחודש העבר ותמהני עליו מה הוצרך להביא ממשמעות הש"ס דנדרים הלוא משנה שלימה היא בפ' יו"ד דשביעית השוחט את הפרה וחלקה בר"ה אם היה חודש מעובר משמט ש"מ דיום ל' חשיב לשנה העבר: