אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה כז

שאלה כו

לברר דין אם ישב לאכול כזית או לשתות רביעית אך בתוך אכילה או שתייה הפסיק יותר מכדי אכילת פרס אך לא הסיח דעתו אי חייב לברך ברכה אחרונה או לא ושמעתי מחכמי טורקיי"א כששותים קאווע רותח מאוד ואי אפשר להם לשתות רביעית אלא בהפסקה יותר מכדי אכילת פרס אינם מברכים ברכה אחרונה וילפי לה מכל איסורי התורה דאינם חייבים עליהם אם הפסיק ושהה יותר מכדי אכילת פרס כדאיתא בעירובין וביומא ודבר זה הביא המג"א בא"ח בריש סי' ר"י ויליף לה מהא דכזית בעי ברכה אחרונה היינו משום דכתיב בי' אכילה ואכילה בכזית ובכל איסורין נמי כתיב בי' אכילה ואם שהה בכדי אכילת פרס לא מקרי אכילה וה"ה לענין ברכה עכ"ל ואני אומר תורה וללמוד אני צריך דע"כ לא לגמרי ילפינן ברכת הנהנין מאכילת איסור דהא מדאורייתא אכילה כדי שביעה בעינן ואף דר"ח דסבר ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיי' מ"מ הא כתבו התוספת בפ"ג שאכלו דף מ"ג ע"ב דהני קראי אסמכתא בעלמא דמדאורייתא בעינן שביעה אף לר"מ ומדרבנן אסמכהו אקרא ולכך נראה דפטרו מטעמת ופולטת מן הברכה כמו שכתוב בסי' ר"י וכן כתב הרא"ש על דברי ר"ח שכתוב מיהו דווקא רביעית אבל טפי מרביעית חשיבי הנאה ומיהו נראה דברכה לא צריך כיון שאינו נהנה בתוך מעיו עכ"ל ובאיסור מצינו שחייב על הנאת גרונו אף שאינו נהנה בתוך מעיו דאיתא סוף פרק גיד הנשה דאמר ר"י אכל חצי זית והקיאו וחזר ואכל חייב מ"ט הרי נהנה גרונו בכזית ולאו דווקא בגיד אלא אף בכל איסורים הדין כן וכן פסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פ' י"ד דין ג' וז"ל אפילו אכל חצי זית והקיאו וחזר ואכל אותו חצי זית עצמו שהקיאו חייב שאין החיוב אלא על הנאת הגרון בכזית מדבר איסור עכ"ל ובודאי לענין ברכה אחרונה אם אכל חצי זית והקיאו וחזר ואכל אותו חצי זית שהקיאו אינו חייב לברך ברכה אחרונה וע"כ דלא ילפינן אכילה דברכת הנהנין מאכילה דכתיב גבי איסורין דהתם מחייב בהנאת גרונו והכא אכילה במעים בעינן וסמכוהו רבנן אקרא ואכלת ושבעת ש"מ דבעינן אכילה לכלל שביעה ושביעה אינו אלא בכרס מלאה ואם אוכל ופולט כל היום אינו בא לכלל שביעה וכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון דכזית ורביעית דחייבו לברך ברכה אחרונה דווקא על אכילת שבא לתוך מעים דהוי כעין שביעה אבל טועם ופולט אינו צריך לברך אפילו יותר מכדי רביעית וכמו כן עלה בדעת אחרונים לחייב בברכה אחרונה ביין שרף אף אם שתה פחות מרביעית מפני שהוא סומך וסועד הלב ואף שבאיסורים אף אם היה משובח ומוטעם ביותר אינו חייב מלקות פחות מרביעית אלא ע"כ דאזלו בברכת הנהנין בתר הנאה המשיב את נפשו ומייתב דעתו כעין שביעה דאורייתא ולפ"ז אם דעתו לאכול כזית אף שבאמצע הוכרח להפסיק אם אינו מסיח דעתו ולא נתעכל במעיו שחייב לברך וכן אפילו בברכת המזון דאורייתא אם אכל פחות מכדי שביעה ולא הסיח דעתו ושהה כדי אכילת פרס וגמר ואכל כדי שביעה חייב מדאורייתא לברך דעיקר קפידא על השביעה והרי הוא שבע וה"ה לענין ברכה אחרונה כיון שלא הסיח דעתו אף ששהא בכדי אכילת פרס מ"מ כיון שנהנה בתוך מעיו בכזית או ברביעית חייב לברך ברכה אחרונה הנלפע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה