אור ברסלב

פנים מאירות חלק ב· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה כא

שאלה כ

ראובן קנה קרקע מהקהל בלי אחריות מהשררה וכתבו בפירוש שאם יבוא עירעור מהשררה על קרקע זו מחויב הלוקח לפצות ולרצות להשררה וחזר ראובן ומכר קרקע הנ"ל לשמעון על תנאי זה ונגמר המקח ומחמת סכסוכים שהיה בניהם נתבטל המקח ומחלו זה לזה ואח"כ חזרו ונתפשרו והוסיף לו שמעון לראובן על קנינה ראשונה עשרה ר"ט ועדים הראשונים כתבו שטר מכר בקיצור וכתבו לבסוף ולעת הצורך יוכתב שטר קנין כנהוג באריכות וברוב ימים נתעוררו דיני דינים על הקרקע הנ"ל מחמת השררה והוצרך שמעון להוציא הוצאות להתפשר עם שר העיר ועתה תובע שמעון לראובן שיחזיר לו הוצאותיו אע"פ שבמכר ראשון הזכיר ראובן המוכר תנאי זה שמוכר בלי אחריות מהשררה מ"מ אח"כ שנתבטל המקח וחזרו ונתפשרו לא הזכיר המוכר תנאי זה ונכתב השטר בקיצור ולעת הצורך יוכתב שטר קנין כנהוג באריכות וכל שטרות מנהג לכתוב אחריות הן מיהודי הן מארמאי א"כ קיבל עליו המוכר אחריות והמוכר טוען שלא הוצרך להזכיר באשר שכבר הזכיר בתנאי בעת קנין ראשון רק אח"כ שנתבטל מחמת איזה קטט אבל לא מחמת שלא רצה הלוקח לקנות הקרקע בלתי אחריות ומחמת קטט ומריבה לא רצה למכור ואחר זמן מועט שפייסו בדמים מעוטים אשר הוסיף על המקח מכרתי לו על תנאי ראשון וכן אמרו העדים אלו כתבו באותו זמן שטר באריכות היו כותבים כן בפירוש בלי אחריות מהשררה אלא שכתבו בקיצור לישני דשטר הקצר נקטי' וכתבי' יכתוב השטר כנהוג באריכות ולא היה כוונתם לכתוב שקיבל עליו אחריות מהשררה רק על שאר לישני דשטר וכל יפוי כח ואחריות דנפשי' אבל לא הי' כוונתם שהמוכר יקבל עליו אחריות מהשררה ע"כ יורינו מורינו הדין עם מי:

תשובה אם אמנם דקיימא לן אחריות טעות סופר הוא מ"מ היכי דהתנה בהדיא בלי אחריות קי"ל כל תנאי שבממון קיים ואף שלא הזכיר באחרונה יש לומר שסמך על תנאי ראשון וזה מבואר בהגהת ש"ע בח"מ סי' קס"ג סס"ד אם שכרוהו מתחילה לש"ץ לפטור ממסים ואח"כ שכרוהו סתם ודאי על תנאי ראשון שכרוהו וכן הוא בח"מ סי' של"ג סס"ח בהג"ה ובריש סי' ר"ז כתב רמ"א גם כן וז"ל וכן אם התנה תנאי ואח"כ כתבו שטר סתם ודאי על תנאי ראשון כתבוהו מכל זה אנו למידן דמסתמא כתבו על תנאי ראשון ואף דכאן יש לפקפק מאחר שכתבו ולעת הצורך וכתב השטר באריכות כנהוג ומנהג לכתוב כל אחריות הן מחמת נימולים או שאינו נימולים מ"מ אומר אני כיון דעדים מפרשים עדותם שלא היה כוונתם רק על שאר יפוי וכח השטר אבל לא לבטל מה שכבר הותנו בניהם הולכין אחרי העדים המפרשים מה הי' כוונתם ומבואר בס"ס ס"א דיש מי שאומר שתנאי שאדם מתנה עם חבירו אין הולכין אחר לשון הכתוב אלא אחר הכוונה והכי נמי דכוותי' דמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו כיון שהוא קנה מהקהל בלתי אחריות מהשררה ובתחילת מכירת ראובן לשמעון התנה בפירוש בלתי אחריות מהשררה רק שנתבטל מחמת איזה קטט מסתמא גם לבסוף מכר על תנאי זה ויפוי כח כזה מסתמא על הלוקח לפרש כדי לבטל תנאי ראשון ומדלא פירש כפי הגדת העדים מסתמא על תנאי ראשון קנה ולא הוסיף לו על דמי המקח באחרונה רק לפייס דעת המוכר שיתרצה למכור לו אבל לא לבטל תנאי ראשון וגדולה מזו כתב הטור בסי' ר"ז דאם זבין ארעא לחברי' שלא באחריות ובתר הכי אמר ליה מוכר ללוקח אם טרפוה מינך מגבינא לך שופרא שבחא ופרי דאסיקנא דלא הוי תנאה שהלוקח צריך שיתנה זה התנאי הרי לפניך שאפילו אם אמר המוכר לאחר שמכר שלא באחריות אם טרפוה מינך מגבינא לך שופרא דלא הוי אלא פטומי מילי ק"ו כשלא הזכיר דמסתמא מכר על תנאי ראשון ועל הלוקח היה מוטל לפרש ולהתנו' תנאי כדי לבטל תנאי ראשון ואף אם אומר הלוקח שבלבו היה כן כדי שיהי' מקח חדש וסתם מכירה הוא באחריות מ"מ הוי דברים שבלב ודמי להא שכתב רמ"א בח"מ סי' רכ"א היה בתחילה קציצה בניהם וחזר אחד ומשכו סתם אמרינן ודאי על קציצה ראשונה קנו וה"נ דכוותי' ועוד בר מכל דין אף אם נפרש משמעות הכתוב בשטר לכתוב שטר קנין באריכות כנהוג דכותבי' אחריות מיהודי ומארמי משמעות אחריות הכותי שיברר הכותי שיהודי חייב לו או גזל ממנו הקרקע אבל אחריות השררה שרוצה לוקח בחזק' זה לא עלה בדעתו לקבל עליו כמבואר בטור ח"מ ובש"ע סי' רכ"ה וז"ל אבל אם העכו"ם שהוציא המקח מהלוקח בין בדין המלך בין בערכאות שלהם אין המוכר חייב באחריות אע"פ שכותים טוען שהמוכר גנב או גזל והביא עדי כותים אין המוכר חייב כלום שזה אונס הוא ואין המוכר חייב באחריות האונס ואם אמנם שיש להשיב על זה מ"מ נראה עיקר לדינא ע"פ אומדנות המוכיחות והעדים גופייהו המעידים שהיה כוונתם על תנאי ראשון בכן נראה ברור שאין לשמעון על ראובן שום דין ודברים מחמת אחריות הנ"ל הנראה לפענ"ד כתבתי היום ט' אדר תפ"ז:

נאום מאיר

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה