פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה קב
ראיתי בש"ו של מחותני הגאון מוה' צבי מאמשטרדם בסי' ל"ה שהשיב על הטו"ז באו"ח סי' תקצ"ו ס"ק ב' שבסוף דבריו כתב אבל בי"ט גרידא אין שום איסור וכו' וכתב מחותני שנעלם ממנו תלמוד ערוך סוף פ' ואלו קשרים שמבואר שם דבי"ט נמי איכא איסור שבות תקיעת שופר ובפרק כסוי הדם דף פ"ד ע"ב בד"ה תקיעת שופר בגבולין תוכיח כתבו התוס' וספקה דוחה י"ט אע"ג דאיכא איסורא דרבנן בתקיעת שופר שהיא חכמה ואינה מלאכה ונדחה איסור זה מספק הרי בהדיא דבי"ט של ר"ה נמי איכא איסור בתקיעת שופר בחנם וכן כתבו התוס' בריש פ' י"ט של ר"ה ד"ה רדיית הפת כו' עכ"ל ואני אומר דיש ללמוד זכות על הט"ז דהמעיין בט"ז יראה שלא דן אלא על י"ט של ר"ה ומה שכתב בי"ט גרידא ר"ל בי"ט של ר"ה משא"כ בי"ט דר"ה שחל בשבת וכן בשאר י"ט מודה הט"ז דאיכא שבות ותדע דהא בסי' תקפ"ח ס"ק ח' הביא הט"ז קושי' המזרחי דבי"ט נמי נגזור שמא יתקן כלי שיר ותירץ הט"ז דקול שופר לא ניתן לשיר אלא לתקיעה של מצוה ע"כ לא גזרו כן ועכ"ל דאין להם לגזור ולעקור לגמרי ד"ת הרי להדיא דהגאון הט"ז מודה דבשאר י"ט הוי תקיעה שבות אלא דבר"ה לא גזרו שבות זה ואפילו בר"ה שחל בשבת לא רצו לגזור בשביל תיקון כלי שיר אלא משום שמא יעבירנו וע"כ לא גזרו האי גזירה בתקיעת שופר דא"כ אף בי"ט לא יתקע דגם שם שייך שמא יתקן וכן הוא במג"א אבל גזירה שמא יעבירנו לא שייך אלא בשבת וכיון דלא גזרו גבי תקיעות דר"ה א"כ מותר כל היום לתקוע אף שכבר יצא משא"כ בשאר י"ט ומה שכתבו התוס' בחולין דאיכא איסור בתקיעת שופר היינו גבי טומטום דספק אשה ולגבי נשים אין חילוק בין ר"ה לשאר י"ט והוי שבות דכלי שיר וכן בכל מקום שהזכירו התוס' בר"ה דתקיעה הוי שבות משום תיקון כלי שיר ובשבת אסרו משום שלא יעבירנו אבל בי"ט דר"ה לא הוי שום שבות בתקיעה כל היום ודברי הט"ז ברירין ומש"כ הט"ז ותו דא"כ גבי לולב נמי בתר דנפיק בי' יהי' אסור ליטלו דחד טעמא הוא בשופר ובלולב נראה כוונתו משום דהתוס' בחולין תירצו בתירוצא קמא דאף בי"ט גבי אשה שייך גזירה זו דאין לומר מתוך שהותרה הוצאה לצורך כו' דבעינן צורך היום קצת וא"כ לאחר שדחה הט"ז סברא זו דלא שייך שמא יעבירנו גבי י"ט של ר"ה גרידא כתב ותו ר"ל דאם באנו לומר דלאחר שיצא במצות שופר שייך נמי בי"ט גזירה זו כיון דאין צורך היום כ"כ על זה כתב גבי לולב נמי בתר דנפק יהי' אסור ליטלו וכיון שאין שייך גזירה זו בי"ט וגם גזירה דכלי שיר לא רצו חכמים לגזור גבי שופר דר"ה א"כ כל היום מותר לתקוע בלי שום פיקפוק בעולם ובחינם העביר הדרך על הגאון הט"ז וגדולה מזו יש להוכיח מדברי רש"י שפי' בד' ל"ג הא דדייקינן הא נשים מעכבות דפטורות לגמרי וכי תקעי איכא בל תוסיף ולמה לא קאמר דאיכא גבי נשים שבות דכלי שיר אלא ע"כ כיון דביום זה לא רצו חכמים לגזור א"כ גם לנשים הותר מיהו יש לומר דעדיפא מיני' קאמר דאפי' בל תוסיף עברי אך הא קשיא לי דלפירש"י א"כ אמאי אמרו דטומטום חייב בתקיעת שופר כיון דספק אשה הוא יותר יאות לפטרו בשב ואל תעשה מלחייבו ולעבור על בל תוסיף ואין לומר דהאי ברייתא אתי' כר' יוסי ולר"י אינו עובר על בל תוסיף זה אינו דהא רבנן דסבירי להו כר' יהודה דאין בנות ישראל סומכות אתבי' מהאי ברייתא לר"י בחולין ואמרו תקיעת שופר בגבולין יוכיח שספיקה דוחה י"ט וא"כ הדרא קושיא לדוכתא לפירש"י הא עובר על בל תוסיף ודוחק לומר שמתכון שאם הוא אשה לא יהי' תקיעה לשם מצוה אלא לשיר: