אור ברסלב

פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה צב

שאלה צא

כתב רמ"א בחו"מ סי' רמ"א וז"ל המתנה עם חבירו לתת לו חפץ פלוני יכול לתת דמי החפץ משא"כ בתנאי בגיטין עכ"ל ופירושו ע"כ כגון שאמר הריני נותן לך קרקע פלונית ע"מ שתתן לי כלי פלוני יכול ליתן לו דמי החפץ וכן במתנה ע"מ להחזיר לו החפץ יכול להחזיר דמי החפץ ולפום ריהטא משמע אף שהחפץ הוא בעין יכול לתת דמי החפץ וכן משמע בטור א"ה ס"ס כ"ח ונפלאתי דלא נראה כן מדברי הש"ס בגיטין דף ע"ה ע"א דאיתא התם ת"ר הרי זה גיטך והנייר שלי אינה מגורשת ע"מ שתחזירי לי את הנייר הרי זו מגורשת מ"ש רישא ומ"ש סיפא א"ר חסדא הא מני רשב"ג היא דאמר תתן לו דמי' מתקיף לה אביי אימר דאמר רשב"ג היכא דליתא בעיניה היכא דאיתא בעיני' מי אמר ש"מ דפלוגתא דרשב"ג ורבנן מיירי היכא דליתא בעיני' בזה סברי רבנן בגיטין דלצעורי קמכוון אינו גט אבל היכא דאיתא בעיניה מחויב לקיים תנאו דהא רשב"ג דלית לי' לצעורי' קמכוין אפ"ה היכא דאיתא בעיניה מחויב לקיים תנאו וה"ה לרבנן בשאר תנאי' דכי איתא בעיני' מחויב ליתן החפץ וכן משמע בהרא"ש בפ' לולב הגזול יעו"ש:

ועוד קשיא לי על הא דכתב הרא"ש בפ' השוכר את הפועל גבי הא דתנן בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה מותר ורמינהו בא עליה ואח"כ נתן לה אסור א' רב חסדא לא קשיא הא דאמר לה הבעלי בטלה זה הא דאמר לה בטלה סתם טלה זה הא קמחסרה משיכה והקשה הרא"ש וז"ל קשה לי הא שכר פעולה לא בעי קנין דפועל העושה עם ב"ב קנה שכרו וביאה דבר שנותנים עליו שכר ואמאי לא נקנה לו הטלה בביאה מכאן נראה לי לדקדק דהאומר לפועל עשה עמי מלאכה זו ואתן לך חפץ זה בשכרך יכול ליתן לו דמי החפץ בשכרו ודאי נתחייב לו החפץ או הדמים אבל בגוף החפץ אי אפשר לו להקנות אלא במשיכה וכדבריו פסק רמ"א בח"מ סי' של"ב וקשה לי דילמא המקשה פריך הכא לרב חסדא ורב חסדא מוקי לברייתא אם אמר ע"מ שתחזיר לי הנייר כרשב"ג דאמר תתן דמיה אף כשהחפץ הוא בעין אבל אנן דלא קי"ל כאוקמתא דרב חסדא בזה משום קושיא דאביי ש"מ דפלוגתייהו אם אין החפץ בעין אבל אם החפץ הוא בעין מחויב לקיים תנאו ככל תנאי שבממון וקל להבין:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה