פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה כח
כתב הט"ז בסי' ק"ד בשם ת"ה הארוך מיהו לאו דווקא בשרצים המבדילים ולישנא דמבדילים הוא ש"ס ערוך במעילה דף ט"ז מסקנת הש"ס בחייהם בכזית ובמיתתן שוה וטומאתן בכעדשה ודווקא בשרצים המבדילין ופי' רש"י בהנך דכתיב והבדלתם בהנך ח' שרצים שבתורה שמובדלין משאר שרצים וחמורין לענין טומא' יותר מן האחרים ובהנך אמר קרא דאכילה בכעדשה אבל בשאר שרצים הטהורים לא וכן פי' רש"י בחולין דף קכ"א ע"ב ואפשר כיון דלוקין בכעדשה בשרצים לכך חשיב כברי' ולכך כתב רמ"א דווקא בשרץ יש לחוש אם נשאר שם אבל בשאר איסורין אין לחוש אף דחצי שיעור אסור מן התורה לא חשיבי ובטלי משא"כ בהנך ח' שרצים והא דתפסו התוספות על פי' רש"י ביבמות דף קי"ד דלא תאכלום כי שקץ הם להזהי' הגדולים על הקטנים וקאמר בגמר' וצריכא דאי אשמועינן שקצים משום דאיסורן במשהו וכתבו התוספו' פי' בקונטרס איסורן בכעדשה ולא דק דבהדי' אמרינן במעילה דשרצים לוקין עליהם בכזית דאכילה כתיב בהו ואמרינן נמי בפ' בתר' דמכות ריסק ט' נמלים ואחד חי והשלים לכזית אלא יש לפרש דאיסורין במשהו דלוקה על נמלה משום דהוי ברי' עכ"ל היינו משום דהאי קרא לא תאכלום כי שקץ הם כתיב בשאר שרצים ולא בח' שרצים המבדילים ולכך כתבו שפיר דלא דק דבשאר שרצים בעינן כזית דווקא למלקות אבל בע"ז דף ס"ח גבי עכבר שהוא מח' שרצים שפי' פ' רש"י דשיעורו בכעדשה למלקות וק"ל ועיין בזבחים דף ק"ו ע"ב בתוספות ד"ה מה לשרצים שהשיגו על רש"י שם שפי' שאפי' בשרצים טהורים איסורין במשהו דלא דק: