אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה ב

הלכה א

מתני' אין תורמין זיתים על השמן. דין התרומה שמפרישין אותה מן הזיתים ומן הענבים וכיוצא בהן בשאר הפירות ואם לא הפרישה מן הזיתים והענבים מפריש מן השמן והיין ואם יש לו זיתים וענבים לתרום אותן ויש לו ג"כ שמן ויין לתרום שלא תרמן בעודן פירות לא יתרום מן הזיתים על השמן כדי תרומת שתיהן וכן מן הענבים על היין וקאמר בגמרא מפני גזל השבט:

תרומת עצמן בהן. אין כאן תרומה אלא מה שתרם על הזיתים בלבד ולא מה שתרם על השמן דאותה אינה תרומה:

ובה"א אין תרומתו תרומה. כלל ואפי' מה שתרם על הזיתים הואיל ותרם עמה גם על השמן:

גמ' תמן תנינן. לקמן בסוף פרקין אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו וכו' וקתני התם ואם תרם תרומתן תרומה והכא את אמר הכין לב"ה דאף בדיעבד אין תרומתן תרומה הא כאן ג"כ מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ואמאי בדיעבד לא ליהוי תרומה:

מפני גזל השבט. ומפרש ואזיל:

מפני הטורח. שמטריח את הכהן לכתוש הזיתים ולדרוך הענבים ובמתני' דלקמן בשאר פירות מיירי:

הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז. ודרך לכותשה א"כ מצינו גם בשארי דברים מפני הטורח ומאי שנא זיתים וענבים דנקט ומשני התם טרחא כל דהוא הוא דהויא ונחת רוח הוא לאדם להיות כותש כל שהוא ואינו מקפיד הכהן על זה:

הגע עצמך שהיתה שבלים. ותרם מהן על החטים ואיכא טרחא יתירה לדושן כמו בזיתים וענבים:

עד כדון קשי ר' חנינא. כלומר עד כאן הוקשה ר' חנינא על הטעם שאמר:

ר' מנא לא אמר כן. לא פירש להא דקאמר ר' יוחנן מפני גזל השבט כדפירש רבי חנינא אלא דכגוזל ממש הוא להכהן:

שהוא מבקש לתרום לפי שמן. כלומר שבדין הוא שתהא התרומה על השמן מהשמן עצמו לפי חשבון השמן וכשתורם עליו מן הזיתים אינו תורם אלא לפי הזיתים והרי כאן פסידא להכהן:

הגע עצמך שתרם לפי שמן. מן הזיתים והוסיף עד שתהא התרומה על השמן לפי השמן ואין כאן גזל ואמאי קתני סתמא אין תרומתו תרומה ומשני דאפ"ה חיישינן דעד כדון עבד כן עכשיו הוא שעושה כך ובזמן אחר לא יעשה כן ויתרום שתי מדות זיתים על מאה מדות שמן:

ולא עוד. אלא דאיכא למיחש דחבריה חמי ליה שתורם מהזיתים על השמן ומוסיף ויאמר זה מתכוין לרבות בתרומה ולתרום בעין יפה ואני איני מתכוין לרבות אלא תורם אני כבינונית אחד מחמשים ולא ידע שמה שהוסיף זה הוא בשביל להשלים שיעור התרומה כפי שהיא עולה להשמן ואתי לידי תקלה:

לא אמרו אלא זיתים על השמן וכו'. כלומר הא דקתני במתני' דאף לב"ש אין תורמין לכתחילה דוקא בזיתים על השמן וענבים על היין:

הא שאר כל הדברים לא. כגון תמרים על הדבש וכיוצא בו ס"ל לב"ש דאף לכתחילה תורמין מפני שלא חששו לגזל השבט אלא בשמן ויין דחשיבי:

א"ר יוחנן לא שנייא. אלא היא זיתים על השמן היא שאר כל הדברים דין אחד להן לענין לכתחילה ואף לב"ש:

חברייא בשם ר' יוחנן ואפילו על אתר. לפרושי דברי ב"ש דמתני' קאי ופליגי חברייא ורבי חנניה דלקמן בשם ר' יוחנן דחברייא קאמרי דהא דב"ש סברי תרומת עצמן בהן ואפי' לאלתר כלומר שאמר בבת אחת ומיד ה"ז תרומה על הזתים ועל השמן דאף דלא חיילא התרומה על השמן על הזיתים מיהא חלייא ור' חנניא קאמר בשם ר' יוחנן דדברי ב"ש היינו טעמייהו משום דנעשה כאומר ה"ז תרומה עליה והיינו על הזיתים בפני עצמן ועל שלמטן והוא השמן שנתון מלמטן ובפני עצמן והלכך חיילא התרומה על הזיתים ולא בשאמר בבת אחת:

ר' חנניה סבר מימר במינו. מילתא באנפה נפשה היא דסבר מימר דבמינו יכול לעשות כן ולומר הרי זו תרומה על זה ועל שלמטן דלא פליגי ב"ה אלא בזיתים ושמן ומטעמא דאמרן מפני גזל השבט אבל במינו דאין כאן גזל וכגון זיתים לפניו וזיתים למטן מודו ב"ה:

א"ל ר' זעירא לא תקבל עליך. לומר כן דכיון שאינן כולן לפניו איכא חששא אחרינא דמכיון שאמר ה"ז תרומה על אלו שלפניו נפטר מה שבידו והשאר הן חולין וחולין פוטרין את הטבל בתמיה דהא השאר שלפניו נעשו חולין ואין יכול לתרום מהן על אלו שלמטן שהן טבל דהו"ל מן הפטור על החיוב:

א"ר חנניה בריה דר' הלל. הא לאו מידי הוא דבאומר כאחת ה"ז תרומה על זה ועל זה דמכיון שאמר הרי זה תרומה נפטר מה שבידו ולפניו ומה שלמטן בבת אחת:

נראין הדברים. דלא פליגי ב"ש אלא בתרומה:

לה שיעור מן התורה ואפי' חטה אחת פוטרת את הכרי:

שהיא צריכה לתרום מן המוקף. כלומר והא דהחמירו ב"ש מיהת בשמן דלא הויא תרומה ולא אמרו אלא תרומת עצמן בהן היינו טעמא משום דתרומה גדולה צריכה שיתרום מן המוקף והסמוך וסתם זיתים ושמן לאו מוקף נינהו דהזיתים הן לפניו והשמן נתון מלמטה במקום שנעצר והוי כשלא מן המוקף:

אבל בתרומת מעשר. אע"פ שאינה צריכה להתרם מן המוקף כדתנן לקמן בפ"ב דביכורים מ"מ הרי יש לה שיעור מן התורה וצריכה שתהא מצומצמת וכו' אחד מעשרה מודו ב"ש דלא הויא תרומה כלל מן הזיתים על השמן ואפי' תרומת עצמן אין בהן דמכיון דאינו יכול לצמצם בתרומת השמן מן הזיתים גזור נמי על תרומת הזיתים שתרם עמה:

תנינן תמן. לקמן בפ"ב אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה ולא כלום ותני בתוספתא בפ"ג דר' יוסי פליג דאף במזיד מה שעשה עשוי:

מה אמר ר' יוסי הכא. בדינא דמתני' היכי ס"ל וקאמר דק"ו הוא ומה אם תמן שכולו הפסד לכהן הוא דהרי תרומה טמאה לא חזי ליה כלל לאכילה כ"א להסקה ואפ"ה את אמר לר' יוסי מה שעשה עשוי הכא דאין הכל הפסד לכהן אלא שמפסיד מקצת מן שיעור התרומה להשמן לכ"ש דמה שעשה עשוי לר' יוסי וס"ל דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה:

אשכח תני. לחדא ברייתא בשם ר' יוסי דקתני בהדיא כדתנינן במתניתין לפלוגתייהו דב"ש וב"ה:

מחלפה דר' יוסי. קשיא דידיה אדידיה דמכיון דתני הכי הלכתא כוותייהו דב"ה ותמן הוא אמר מה שעשה עשוי והכא הוא אמר דלב"ה אין תרומתן תרומה:

תמן. שאני התם דטומאה אינה מצויה וכן אין בנ"א טועין לומר שלכתחילה תורמין ומעשרין מן הטמא על הטהור ומכיון דלא חיישינן דאתו למיטעי לא גזור בהא בדיעבד אבל הכא דשכיחי הן ואם אומר את כן דבדיעבד תרומתו תרומה אתו למיטעי וסברי מימר שאף לכתחילה תורמין זיתים על השמן וענבים על היין והלכך גזור בהו אף בדיעבד:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה