פני משה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה ב
מתני' ירדו לצמחים אבל לא לאילן. כגון שירדו גשמים בנחת מעט מעט שזה יפה לצמחים ולעשבים ואינו מועיל לאילנות:
לאילן אבל לא לצמחים. כדקאמר בגמ' סגין סגין כלומר שירדו בכח הרבה:
לזה ולזה. אבל לא ירדו כל כך שיהיו לבורות וכו' שמכניסין בהן מים לשתות מתריעין עליהן מיד:
גמ' ירדו לצמחים וכו'. כדפרי' במתני':
תני. בתוספתא שם:
מתריעין על אילן בפרוס הפסח. ט"ו יום קודם הפסח דההיא שעתא מלבלבי אילני וכשאין להן גשמים הצריכים להם אין מוציאין ענפיהם כהוגן אפי' ירדו גשמים לאחר כך:
בפרוס העצרת. ובתוספתא גריס על הבורות ועל השיחין ומערות:
בפרוס החג. אם אין להם מה שישתו מתריעין עליהן מיד:
מעתה אפי' יותר מכאן. אפי' לזמן יותר מכאן יהו מתריעין כשצריכין להן:
מעשה נסים. היא אם ירדו בזמן מאוחר כל כך ואין מתריעין על מעשה נסים שיעשו להם:
בזכות אדם א'. אפי' בזכות אדם א' או בזכות עשב א' בשדה הצריך לזה או בזכות שדה א' וכו':