פני משה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי משה מרגלית
פרק ב · הלכה יב
מתני' כל הכתוב במגילה. של תענית שהיה מגילת תענית נכתבה בימי חכמים ימים שנעשו בהם נסים לישראל וקבעום י"ט אית יומיא דלא להתענאה בהון ואית יומיא דחמירא טפי דלא למיספד בהון ואותן שהן חמורים ואסורין בהספד גם לפניו אסור דילמא אתי למיעבד הכי בי"ט גופה ולאחריו מותר דכיון דעבר י"ט לא חיישינן:
ר' יוסי אומר וכו' והכתוב די לא להתענאה לפניו וכו'. וקי"ל דבטלה מגילת תענית וכל אותן הימים הכתובים שם דלא להתענאה ודלא למיספד כולן מותרין בהספד ותענית חוץ מחנוכה ופורים דאית בהון פרסומי ניסא לכל ישראל ואסורין בהספד ותענית אבל ימים שלפניהם ואחריהם מותר:
גמ' מתניתא. ת"ק דמתניתין ר"מ הוא כדתני ר' חייא לקמן בשם ר"מ:
דר"מ אמר באלו שכתוב די לא למספד בהון ודאי אסור ג"כ להתענות ובאלו שכתוב דלא להתענות מותר בהספד:
ודי לא סתם. יש שכ' בהן די לא סתם הרי אלו ככתוב בהדיא די לא להתענייא ומותר בהספד. וגרסינן לכולא הסוגיא לקמן בפ"ק דמגילה בהלכה ב':
אמר ר' יונה. כך כתוב במגילת תענית אילין יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתן דלא למיספד בהון. כך הוא שם במגילה ועיקר דאלו דלא למספד חמורין הן:
אמר רשב"ג כו' כהדא דתני. דהכי כתיב במגילת תענית להן אינש דיהוי עלוהי יסר בצלוי. כלומר כל שקיבל עליו כמה תענית ואירע בהן אלו י"ט הכתובים יאסור עליו בתפלה לקבל התענית מקודם היום. ואי לא קיבל עליו לא דחי להנך י"ט:
שהוא צריך להזכירן מבערב. לקבלת התענית:
ואתייא כהאי דאומר ר' זעירא וכו'. לעיל בהלכה ב' גבי אפי' יחיד שגזר על עצמו צריך להזכיר מעין המאורע היכן הוא אומרה ר"ז בשם רב הונא אומרה כלילי שבת ויומו בברכה רביעית אלמא צריך להזכיר מבערב:
מתניתא או באחד עשר וכו'. אמתני' דהתם במגילה קאי ואגב מייתי לה נמי הכא דתנינן התם אף על פי שאמרו בני כפרים מקדימין ולא מאחרין מותרין בהספד ותענית ועלה קאמר האי מתני' דקתני מותרין בהספד ובתעני' מיתוקמא אם קורין באחד עשר וכרבי יוסי דמתני' דידן דסבירא ליה ימים דלא למיספד לפניו ולאחריו אסור וי"ג באדר יום ניקנור היא כדמייתי ליה לקמן ואם יום ניקנור מימים דלא להתענות מיהת לפניו אסור א"כ הא דקתני מותרין בהספד ותענית לא מיתוקמא אם קורין בי"ב שהוא יום שלפני יום ניקנור אלא דמיירי שמקדימין וקורין באחד עשר או דמיתוקמא בשנים עשר וכרבי מאיר וימים דלא להתענות לפניו ולאחריו מותר וקשיא על דרבי מאיר. מיום שנים עשר גופיה דלא כן תני במגילת תענית באדר בתרין עשר ביה יום טיריון טוריינוס גזר גזירה בטלה וקבעו יו"ט:
ואמר רבי אחא בר יעקב. לשנויי. דבטל יום טיריינוס מפני שהוא יום שנהרג לוליינוס ופפוס על ידו והן הן הרוגי לוד הנזכרים בכל מקום:
יום תלת עשר ביה. באדר יום ניקנור כך כתוב במגילת תענית ומפרש מהו יום נקנור וכו':
ותליין בקונטס. קונדס ארוך אחד:
על דעתיה דרבי מאיר ניחא. הא דכתיב יום ניקנור שבא לאסור לפניו של יום י"ד דלדידיה ימים דלא להתענות לפניו ולאחריו מותר ולפיכך כתוב בו לאסור י"ג אלא על דעתיה דרבי יוסי מה בא לאסור אם לפניו של י"ד וכי לית ליה עצמו אסור בלאו הכי מפני ארבע עשר שהוא פורים ולדידיה לפניו אסור ומשני בא להודיעך שהוא אסור בהספד ולא כדקס"ד שהוא מימים דלא להתענאה:
ואפי' על דר"מ לית היא מקשייא. כלו' דלא תיקשי הא לר"מ נמי תיפוק ליה דלפניו הוא י"ב והוא יום טיריון דל"ק דלא כן תני וכו' ואמר ר' אחא בר יעקב בטל היא וכו' כדלעיל:
בארבע עשר וכו'. ופריך על דעתיה דרבי מאיר דלאחריו מותר אף בימים דלא למיספד ניחא הא דכתיב בשית עשר ביה וכו' אלא על דעתיה דר' יוסי מה בא לאסור וכו' לא בשביל לפניו ולא בשביל עצמו דתיפוק ליה דבלאו הכי אסור מפני חמשה עשר והוא לאחריו. ומשני בא להודיע שי"ו הוא אסור בהספד דה"א דהא דר' יוסי אוסר לאחריו בתענית בלבד הוא:
ואפילו על דעתיה דר"מ וכו'. טעות הוא אגב ריהטא דלעיל ובמגילה ליתא להא כאן:
בשבעה עשר. ביה קממין עממיא וכו'. כך הוא במגילה שם:
והוה פרקן. וניצולו מהן:
על דעתיה דר"מ. בלאו הכי לא הוי אסור מפני שהוא יום לאחריו של ששה עשר דהוא י"ט כדלעיל ניחא דבא לאסור עצמו אלא על דעתיה דר' יוסי מה בא לאסור אם לפניו בלאו הכי אסור. ואם לעצמו וכי לדידיה נמי בלאו הכי לא אסור הוא מפני שהוא לאחריו של ששה עשר:
אמר ר' יוסה אמורא. כל איליך מילייא לא מסייעין ולא שוברין לא לרבי מאיר ולא לרבי יוסי שלא בא אלא למנות וכו' תדע לך שהוא כן דתנינן שם בריש ירחא דניסן י"ט די תיקון תמידא וכו' שהיו הצדוקין טוענין כדאמרי' במנחות וכי בלא כך אינו אסור בהספד ותענית מחמת ר"ח אלא לא בא אלא למנות ימים שנעשו בו נסים לישראל:
אבל בשבתות וימים טובים וכו'. כך הוא במגילת תענית ומפרש מה ראית להקל וכו':
הדא דאת אמר. דכל זה עד שלא בטלה מגילת תענית וכו':
מיליהון דרבנן. דלקמן ר' יונתן שציים כל ערב ראש השנה וראב"ן כל ע"ש וכן ר"ז וכו' ולא היה חושש אם אירע בהן ימים של מגילת תענית דסברי נמי בטלה מגילת תענית:
מפקד לספרייא. מלמדי תינוקות אם תבא אשה אחת לשאול אתכם אם תתענה:
בכל ימים מתענין ולא תחושו למגילת תענית חוץ וכו' וחנוכה ופורים שלא בטלו: