אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

מתני' עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד וכו' מבעוד יום. לפי שצריך להפסיק מבע"י בתעניות הללו:

אסורין במלאכה. כדיליף בגמרא דכתיב קדשו צום קראו עצרה מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה:

ונועלין את המרחצאו'. הא קמ"ל דרחיצה שאסרו בחמין הוא הא בצונן מותר:

גמ' העושה מלאכה בתענית צבור וכו' מ"ט. דכתיב קדשו צום קראו עצרה ודריש עצרה כיום הכפורים שנעצרין בו ממלאכה:

והא תני הלילה מותר. במלאכה והיום היא שאסור אלמא לאו כיה"כ הוא:

קיימא אבא בר ירמיה. תירצא להא משום דכתיב התם אספו עם משעת אסיפת עם הוא כעצרה וזהו ביום שאוספין את העם ולא בליל':

נשייא דנהגן וכו'. גרסי' להא לעיל פ' מקום שנהגו בהלכה א' עד והוא נוהג בו באיסור נשאל ואין מתירין לו ושם מפורש:

ברחיצה. זעירא בר חמא וכו'. גרסי' להא לעיל ביומא פ"ח בהלכה א' עד אית לך מימר באותו הגוף הקדוש בשוכח. שם פירשתי ועיין עוד במקומו' המציינין שם:

נח בכניסתו וכו' דכתיב אתה ובניך וגו' ולא כדכתיב ביציאתו אתה ואשתך וכדלקמן בשעה שאתה רואה חסרון בא לעולם וכו' ולפיכך בזמן תעניות הללו אסורין בתשמיש המטה:

ששימרו יחוסיהן. זרעם שלא שימשו בתיבה:

קלקלו מעשיהן. בתיבה:

יצא מפוחם. שיצא ממנו כוש:

כלב יצא מפורצם. שמפורסם הוא בתשמישו לעין כל ונקשר הוא אחר כך:

עורב יצא משונה מן שאר הבריות. שרוקק את זרעו:

תאיבי בנים. תשוכי בנים ותאיבים להם:

ובלבד ביום שטבלה. אז מותרין הן לפי שעל הרוב האשה מתעברת בליל טבילה:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה