אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי משה מרגלית

פרק כ · הלכה ב

הלכה א

מתני' נותנין מים על גבי שמרים. בשבת בשביל שיצלו דכשנותן המים על השמרים שנשארו בחבית עושין אותן צלולין ויכול לקלוט מלמעלה ולשתותן מפני שנקלט בהן טעם יין ואין בזה משום בורר:

ומסננין את היין. שאין בו שמרים והן צוללין ורוצה לסננן כדי שיהו צלולים ביותר או מפני הקסמים שיש בו מיתר לסננן בסודרין ובכפיפה מצרית ובלבד שלא יעשה גומא בתוך הסודר בפי הכלי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לשמר במשמרת:

נותנין ביצה במסננת של חרדל. שדרך ליתן ביצה טרופה לתוך דבר עכור כדי שיצליל:

ועושין יינומלין בשבת. שמערבין יין בדבש ופלפלין בשבת בכוס. ולא יותר וביו"ט בלגין שהוא גדול מכוס ובמועד בחבית:

הכל לפי האורחין שיש לו. והלכה כת"ק שעושין אנומלין בשבת כפי מה שהם רוצים:

גמ' ר' בא וכו' ובלבד שלא יעשה אותה כמין תיק. כמו תיק כדרך שעושין בסודרין כמין גומא אם רוצה לסננן בהן וכדפרישית במתני':

בעיא דא מילתא לבני הישיבה מהו לכפותן להסודרין ונעשית התיק מאליה כלומר אם כופף אותן בתחלה קודם שנותן אותן על גב הכלי כדי לסנן בהן דזה כנעשה התיק מאליו:

אמר ר' מתניה מטה אותה על צדה. להסודר ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול ולהטות על צדה הוא דאין חוששין אבל כשכופף את הסודר הוי עובדא דחול:

כיני מתני' מפרדין וכו'. הא דקתני נותנין ביצה כן צריך לפרש שמותר לפרד ולערב איתה במסננת של חרדל כדי שיצלול דאי בנתינת ביצה לחודה מאי קמ"ל:

גוש של חרדל. שנעשה כמין גוש אחד ורוצה למעכו לפרדו:

ממעך ביד אבל לא בכלי. שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

ר' יוחנן בשם ר' ינאי ממעך בין ביד בין בכלי דקסבר דלא הוי עובדא דחול ושאל ר' יוחנן לרביה ר' ינאי והלא הכלבים אין עושין אותה כן. כלומר אפי' אלו שנוהגין כמנהג הכלבים ואינך מקפידין על דבר מאום אפי' כן אין עושין למעך ביד אלא בכלי וא"כ כשממעך בשבת בכלי עובדא דחול הויא:

ר' חזקיה וכו'. כלומר אע"פ פסק ר' יוחנן כרביה ר' ינאי שממעך בין ביד בין בכלי:

יינומלין. ומפרש ר' יוחנן יין ודבש יפלפלין:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה