אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי משה מרגלית

פרק יז · הלכה ג

הלכה ב

מתני' קנה של זיתים. שהוא עשוי לבדוק בו הזיתים שכנסן במעטן כדי שיתאסף שמנן בתוכן ויהא נוח לצאת ובודק אותן בקנה. אם כבר הגיעו לעצרן בבית הבד:

אם יש קשר בראשו. כעין פקק שבקנה קולמוס מקבל טומאה לפי שמשתייר בהקשר שמן הזב מהזיתים ועשוי הוא לכך שיהא רואה בו אם נתרככו הזיתים להוציא שמנן והוי הקשר כבית קבול:

ואם לאו. שאין בו קשר אינו מקבל טומא:

דהוי ליה פשוטי כלי עץ ואעפ"י שהוא חלול אין חללו עשוי לקבל כלום:

בין כך ובין כך ניטל בשבת. שהרי כלי הוא שמהפך בו הזיתים:

גמ' דבי ר' ינאי אמרי קנה וכו'. לפרש מהו קנה של זיתים וכדפרי' במתני':

המעטן. הוא הכלי שצוברין בו הזיתים להתאסף שמנן ע"י שמתחממים יחד:

א"ל ר' מנא לא תני שמואל. לפרש להיות בודק הזיתים אלא להיות שולה בו הזיתים מן המעטן וקמ"ל דאפי' אינו עשוי לבדוק בו אלא שע"י הקשר שבראשו מוציא הוא הזיתים הוי ליה בית קבול:

קנה וכו' נימר. דכך הוא הדין שאם היה קשור ותלוי שאינו נגרר בארץ פוקקין בו בשבת וכו' וכך הוא בתוספתא פ' ט"ו:

משכני. משך אותי חילפיי והוא אילפא והראה לי הנגר של בית רבי שנועלין בו והיה קשור ואינו תלוי וזהו דלא כמאן:

א"ר יודן וכו'. כלומר לעולם כרשב"ג ס"ל דמכיון שנטלו ונתנו לתוך ידו להכינו לכך נעשה כמפתח ופותח ונועל בו והוא שהראהו קשור נזדמן הוא כך ולא שהיה צורך להיות קשור אלא בהתקינו לכך נמי סגי:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה